המסלול ארוך הטווח של הדולר האמריקאי עומד להשתנות באופן מבני, כך מעריכים כלכלני דויטשה בנק בסקירה שפרסמו היום (ראשון) ובה הם מציעים שלושה הסברים לתופעה הגלובלית הבאה להתרחש.
מימון מבוסס חוב או מניות?
השינוי המרכזי נובע מהאופן שבו ארצות הברית מממנת את הגירעון החיצוני שלה. השסעים הגיאופוליטיים הגוברים בעולם פוגעים ברצון של ממשלות ובנקים מרכזיים זרים להחזיק באגרות חוב דולריות, במיוחד ככל שמדינות שואפות לעצמאות אסטרטגית בתחומי הביטחון והאנרגיה וצריכות להשתמש בחסכונות שלהן.
מנגד, ענף הטכנולוגיה מושך כמויות עצומות של הון מצד משקיעים פרטיים זרים ישירות למניות האמריקאיות, והפער בין הזרמת הכסף למניות לבין הירידה בהשקעה באג"ח מעולם לא היה גדול יותר.
הדבר נובע מהובלתה של ארצות הברית בתחום ה-AI ומנגישות גוברת של משקיעים פרטיים לשווקים הללו, כמו בתופעת המשקיעים בקוריאה או בתוכנית ההשקעות ביפן.
מעבר זה משקף גם את המצב הפיננסי בשטח, כאשר חולשת המצב הפיסקלי של ממשלת ארצות הברית עומדת בניגוד גמור לרווחיות החברות האמריקאיות שרק הולכת ומשתפרת בזכות מהפכת ה-AI.
לשינוי המקורות ממימון מבוסס חוב למימון מבוסס מניות יש משמעות דרמטית, שכן בעוד שהביקוש לאג"ח היה בעבר הגנתי ועלה בזמני משבר, שוק המניות פועל בצורה מחזורית וצפוי להפוך את הדולר לנכס מסוכן ורגיש הרבה יותר להתפתחויות הטכנולוגיות.
בין מזרח למערב
במקביל לשינויים הללו, ישנם הבדלים בולטים במיוחד בין השיח במערב לבין המזרח. בחוף המערבי של ארצות הברית קיימת התלהבות עצומה מטכנולוגיית הבלוקצ'יין, הנתפסת כתשתית הפיננסית החדשה שתרחיב את הגישה העולמית לדולר ולשוקי ההון האמריקאיים.
החדשנות הזו עשויה להוריד חסמי כניסה למשקיעים, כאשר מטבעות יציבים ישמשו כלי סליקה לנכסים שעברו טוקניזציה. דוגמה בולטת לכך היא חברת המשמורת האמריקאית שהחלה החודש בתהליך טוקניזציה של נכסים בהיקף של 115 טריליון דולר, מהלך שחשיבותו עדיין אינה מוכרת מספיק מחוץ לארצות הברית.
מצדו השני של האוקיינוס השקט, באסיה ובמדינות הדרום הגלובלי, קיימת הערכה גבוהה בהרבה לתהליך הבינאום של היואן הסיני, המונע מהרחבת הלוואות ומהלכים רגולטוריים שקטים כמו מתקן הנזילות החדש של הבנק המרכזי הסיני.
השילוב של שני הכוחות הללו, המושכים הון לארצות הברית דרך טוקניזציה ומזרימים הון מסין לעולם דרך היואן, יעצב מחדש את המערכת הפיננסית.
הצד השני של הדולר
הצד השני של מטבע הדולר החזק הוא חולשתם המתמשכת של המטבעות האסייתיים, כאשר שישה מתוך עשרת המטבעות הזולים בעולם לפי מודלים של דויטשה בנק נמצאים באסיה.
סין עומדת במוקד הדיון בשל הלחץ הגיאופוליטי מאירופה סביב הערכת החסר של היואן, אולם היא צפויה להעדיף התחזקות מתונה בלבד של המטבע כדי להגן על הכלכלה שתלויה כעת יותר בצרכנים זרים.
בהודו קיימת אי ודאות לגבי היכולת להפוך למעצמת ייצור ולגבי עתיד מגזר השירותים בעידן הבינה המלאכותית, בעוד שבקוריאה הדרומית המטבע ממשיך לסבול מיציאת הון למרות זינוק מרשים ביצוא ובשוק המניות.
מוקד אי הוודאות הגדול ביותר הוא הין היפני, שנסחר קרוב לשפל של ארבעה עשורים מול הדולר. הסיכון האמיתי של הין טמון באסטרטגיה הכלכלית החדשה של ראש הממשלה סנאאה טאקאיצ'י, המדגישה יעד של צמיחה נומינלית גבוהה להפחתת יחס החוב לתוצר, מה שמעיד על נכונות לסבול אינפלציה גבוהה דווקא בתקופה שבה הפדרל ריזרב האמריקאי מנסה להילחם בה בנחישות.
