דוח העשור של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, פורסם היום (שלישי) ומראה שבעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקלים.
הצרכן הישראלי אמנם מבזבז פחות מזון – ירידה של 13.3% באובדן לנפש, מ־300 ל־260 ק"ג לשנה, אך העלייה ביוקר המחיה והגידול באוכלוסייה משאירים את היקף האובדן הכולל גבוה במיוחד.
בשנת 2024 לבדה נזרקו 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 26.2 מיליארד שקל, המהווים 39% מהמזון המיוצר בארץ – שווה ערך ל1.3% מהתוצר הלאומי. במקטע הצריכה הביתית מדובר באובדן של 10 מיליארד שקל, עלות שנתית של 10,785 שקל למשק בית.
במקביל, שכ־1.5 מיליון תושבים בישראל, המהווים כ485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי. היקף אובדן המזון בישראל אינו רק כלכלי, הוא גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. על פי הדוח, העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ4.2 מיליארד שקל בשנה, הכוללת בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטת מזהמים וטיפול בפסולת. כמו כן, העלות הבריאותית הנובעת מאי-ביטחון תזונתי עומדת על 5.8 מיליארד שקל בשנה, כ-4% מהוצאות הבריאות הלאומיות.
מאז פרסום דוח מבקר המדינה ב-2015, שהצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא, ארגון לקט ישראל הוביל שינוי במדיניות ובתודעה הציבורית. בעשור האחרון תוקן החוק לעידוד והצלת מזון, שולבו נושאי הצלת מזון וביטחון תזונתי בתוכנית הלאומית לביטחון מזון, הצלת מזון נכללה במבחני התמיכה של משרד הרווחה ונקבעו עקרונות למדידה ולפעולה בין-משרדית.
בשנת 2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות. התוכנית מציגה ערוצי פעולה ברורים להתמודדות עם האתגר, וכוללת לראשונה גם יעדים לאומיים לצמצום האובדן ולהצלת מזון.
"211 מיליארד שקלים של מזון נזרקו בעשור אחד. זהו מחדל לאומי שאין לו הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית. אחרי עשור של מודעות הגיע הזמן למעשים. חייבים להפסיק לזרוק אוכל ולהתחיל להציל אותו", אמר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "לפי נתוני הדוח, כל שקל המושקע בהצלת מזון מניב ערך של 10.7 שקלים למשק הלאומי – פתרון משתלם, מיידי ובר קיימא".
"דוח אובדן המזון מציג תמונה עגומה שהגיעה העת לשנותה. המשרד פרסם לאחרונה תוכנית לאומית שמתווה את הדרך להתמודדות עם אובדן המזון בישראל ומהווה מענה סביבתי, חברתי-כלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכות המזון בישראל", אמרה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה.
"הצלת מזון היא צעד יסודי בבניית משק מזון בר-קיימא, שיפחית עומסים על משקי הבית, יצמצם פערים חברתיים ויקטין את טביעת הרגל הסביבתית של ישראל", הוסיפה.
"המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון, ולכתיבת המתווה הלאומי לביטחון תזונתי, ופועל לצמצום בזבוז מזון באמצעות שילוב הנושא ברכש הציבורי, ובתוכניות חינוך בשלטון המקומי ובמסגרות חינוכיות", מסרה ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות.
"בתקופת המלחמה הכלכלה הישראלית שילמה מחיר בשל הגידול בהיקף אובדן המזון, בעיקר במקטע החקלאי", ציין חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח. "עלות אובדן המזון מתגלגלת בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, והיא אחד הגורמים לעליה של כ- 15% במחירי הפירות והירקות מאז תחילת המלחמה".
