משרד האנרגיה והתשתיות בוחן קידום של אנרגיה גיאותרמית בישראל כמרכיב נוסף בחיזוק החוסן האנרגטי של המדינה. מדובר באנרגיה מתחדשת שטביעת הרגל הסביבתית שלה נמוכה והיא קיימת בכל מקום ביבשה, רק טרם ידוע באיזה עומק בקרקע.
כיום, אנרגיה גיאותרמית מופקת בעיקר מעומקים רדודים יחסית, אך בעשורים הקרובים היא צפויה להפוך למקור אנרגיה משמעותי בעולם עם התקדמות טכנולוגיות גיאותרמיות של דור חדש (new generation geothermal) המפיקות חום מתת-הקרקע העמוק ועקב שיפור והוזלת טכנולוגיות קידוח.
סקירה מקצועית שהוכנה ביחידת המדען הראשי במשרד מצביעה על כך שטכנולוגיות חדשניות אלה של אנרגיה גיאותרמית עשויות להגיע לבשלות מסחרית בטווח של 5-10 שנים, יאפשרו ייצור חשמל רציף ויציב לאורך כל שעות היממה ויהוו בסיס לאספקת החשמל במשק.
לאור תחזית חיובית להתקדמות משמעותית בטכנולוגיות גיאותרמיות בעולם בשנים הקרובות, פועל המשרד כבר כעת ליצירת בסיס ידע, תשתית רגולטורית ואקוסיסטם טכנולוגי, שיאפשרו להשתלב בקליטה והטמעה מהירה של טכנולוגיות אלה בישראל, מה שיאפשר בעתיד להרחיב את מקורות האנרגיה הנקייה במשק החשמל.
על פי הסקירה, אנרגיה גיאותרמית לייצור חשמל דורשת טמפרטורות של מעל כ-150 מעלות צלזיוס בתת-הקרקע. כיום, הטכנולוגיות הקיימות מאפשרות הפקת אנרגיה גיאותרמית באופן כלכלי בעיקר ממעמקים רדודים בלבד. האזור היחיד בישראל שבו ניתן להגיע לטמפרטורות כאלה בעומקים רדודים יחסית הוא דרום רמת הגולן, שם זוהתה אנומליה תרמית משמעותית המאפשרת להגיע לטמפרטורות של כ-150 מעלות בעומק של כ-2.5 ק"מ.
מיפוי גיאותרמי של ישראל שבוצע על ידי המכון הגיאולוגי בשנת 2008 מצביע על כך שטמפרטורות גבוהות המתאימות להפקת אנרגיה גיאותרמית קיימות גם בעומקים של יותר מ-5 ק"מ בחלקים נרחבים של הארץ. במשרד האנרגיה מציינים כי פיתוח עתידי של מערכות גיאותרמיות מתקדמות וטכנולוגיות קידוח משופרות צפויים לאפשר קידוחים כלכליים גם בעומקים של כ-5-8 ק"מ, מה שיגדיל משמעותית את הפוטנציאל להפקת אנרגיה גיאותרמית ברחבי הארץ.
במקביל לבחינת הפוטנציאל הגיאותרמי בישראל, מקדם משרד האנרגיה והתשתיות שורה של צעדים מקצועיים ושיתופי פעולה בינלאומיים שמטרתם להעמיק את הידע בתחום ולבחון את האפשרות לשלב אנרגיה גיאותרמית במשק האנרגיה הישראלי בעתיד. במשרד גם בוחנים קידום פיילוט ראשון שיסייע לצבור ידע מקצועי, לבחון היבטים סביבתיים וכלכליים ולגבש מסגרת רגולטורית שתאפשר פיתוח עתידי של התחום.
בתוך כך, במשרד האנרגיה והתשתיות הוקמה קבוצת עבודה ייעודית שמטרתה לקדם את ההיבטים האסטרטגיים והרגולטוריים הנדרשים לבחינת שילובה של אנרגיה גיאותרמית בישראל. במקביל, הנושא נבחן גם בפורום בין-משרדי רחב בהשתתפות גורמי ממשלה וגופים מקצועיים מרכזיים, בהם רשות החשמל, חברת נוגה, רשות המים וגופים נוספים, במטרה לבחון את ההיבטים המקצועיים, התכנוניים והמשקיים הכרוכים בפיתוח התחום בישראל.
עוד במסגרת זו, התווסף תחום האנרגיה הגיאותרמית למסגרת שיתוף הפעולה האנרגטי בין ישראל לגרמניה, ובמסגרתו מקדמים הצדדים עבודה משותפת בנושאים טכנולוגיים ורגולטוריים. בנוסף, אנרגיה גיאותרמית הוגדרה כנושא עניין במסגרת US- Israel Energy Center, מרכז מחקר ופיתוח בינלאומי הממומן על ידי משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החדשנות ומשרד האנרגיה האמריקאי (DOE), ומנוהל על ידי קרן BIRD. במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה גם עם ארצות הברית לקידום מחקר ופיתוח בתחום.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: "המהלך לבחינת השימוש באנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל. נמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולגיה וחדשנות, וכמעצמת אנרגיה אזורית".
פרו' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "קידום פרויקטים של אנרגיה גאותרמית בישראל יאפשר לבזר ולגוון את ייצור האנרגיה המתחדשת. ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות אנו תומכים בפיתוח כלל ההיבטים של תחום האנרגיה הגאותרמית, החל מתמיכה במחקרים באקדמיה ובתעשייה, דרך קידום תכנון, מיפוי ואיתור אתרים מתאימים, ועד לתמיכה בטכנולוגיות חדשניות לקידוח יעיל בעומקים גדולים ובמערכות גאותרמיות מתקדמות".
