מנהיגי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד הכריזו היום (שני) כי "ימיה של וסטמינסטר מתקרבים לסיומם", במהלך פסגה משותפת שנערכה בקרדיף. מנהיגי המפלגות הלאומניות בשלוש המדינות חתמו על הסכם הקובע כי לאף ממשלה בווסטמינסטר אין זכות לחסום את הדמוקרטיה או למנוע מהעמים להחליט על עתידם.
במפגש השתתפו ראש ממשלת סקוטלנד ג'ון סוויני, ראש ממשלת וויילס רון אפ יורוורת', ראש ממשלת צפון אירלנד מישל אוניל ונשיאת סין פיין, מרי לו מקדונלד. לראשונה מאז תחילת תהליך האצלת הסמכויות בבריטניה, שלוש המדינות עומדות בראש ממשלות שמנהיגיהן תומכים ביציאה מהממלכה המאוחדת.
דרישה למשאלי עם בסקוטלנד ובצפון אירלנד
בהסכם שנחתם נכתב כי לאף ממשלה בווסטמינסטר אין זכות לערער על העיקרון שהעמים הם שיחליטו על עתידם. עם זאת, הצדדים הדגישו כי לכל אחת מהמדינות עמדה חוקתית שונה וכי כל אחת תקבע את עתידה בדרכה ובזמנה. סוויני אמר כי מדובר ברגע מכריע במסע החוקתי של הממלכה המאוחדת.
סוויני טען כי אם הסקוטים יקבלו אפשרות לבחור בעצמאות במשאל עם, הם יבחרו באפשרות הזו. משאל העם האחרון על עצמאות סקוטלנד נערך בשנת 2014, אז הצביעו 55% מהמצביעים נגד עצמאות ו-45% בעדה. מנהיגת סין פיין, מקדונלד, הוסיפה כי לצפון אירלנד יש הזכות למשאל עם ולהחליט על עתידה.
מהי עמדתה של וויילס וכיצד מגיבה בריטניה?
בוויילס התמונה מורכבת יותר. אפ יורוורת' לא הציג לוח זמנים לקיום משאל עם על עצמאות ואף הדגיש כי מפלגתו אינה מתכוונת לקיים משאל כזה לפני הבחירות הבאות לפרלמנט הוולשי בשנת 2030. לדבריו, קיימת הכרה הולכת וגוברת בכך שווסטמינסטר אינה עובדת, וכי יש להעביר יותר כוח לידי האזרחים.
לממשלה הוולשית אין כיום סמכות לקיים משאל עם על עצמאות, ואפ יורוורת' אמר כי הוא מעוניין שהסמכות הזו תועבר לוויילס. במקביל, סוויני ואפ יורוורת' חתמו על הסכם שיתוף פעולה נפרד בין סקוטלנד לוויילס, שבו התחייבו לפעול יחד למען חלוקת תקציבים הוגנת יותר והעברת סמכויות נוספות לשתי המדינות.
ממשלת בריטניה מסרה בתגובה כי ראש הממשלה מחויב לקדם שינוי בכל ארבע מדינות הממלכה המאוחדת וכי הוא מאמין מאוד באיחוד. הצהרות המנהיגים עוררו ביקורת מצד מפלגות התומכות בהמשך קיומה של הממלכה המאוחדת, בהן מפלגת הלייבור בוויילס ומפלגת רפורם יו-קיי. מנהיגי המדינות צפויים להיפגש עם ראש ממשלת בריטניה בחודש הבא.
