בעוד העולם עסוק בתגובות הדדיות למכסי מלחמת הסחר, סין נקטה בצעד משמעותי בזירת שרשרת האספקה העולמית. המדינה עצרה באופן מכוון את יצואם של מספר מינרלים קריטיים לארצות הברית, ביניהם דיספרוסיום, טרביום וטונגסטן, כמו גם אינדיום ואיטריום. חומרים אלו, על אף שאינם מוכרים לציבור הרחב, החומרים מהווים מרכיבים חיוניים בתעשיות מפתח אמריקאיות, החל מכלי רכב חשמליים ומערכות אנרגית רוח ועד למערכות צבאיות מתקדמות.
המהלך הסיני, אשר הוסווה תחת הכותרת של "רישוי יצוא", אינו מהווה חרם רשמי, אך בפועל מעניק לבייג'ינג שליטה הדוקה על היקף, מהירות ויעד אספקת המינרלים הללו. המשמעות עבור ארצות הברית היא עיכובים משמעותיים ואף עצירה מוחלטת של אספקה, במיוחד עבור ישומי קצה אמריקאים.
ההחלטה הסינית לא היתה מפתיעה עבור מי שעקב אחר התפתחות התלות האמריקאית בשרשרות אספקה גלובליות, ובפרט בסין. במשך עשורים, סין ביססה את שליטתה בתחום המינרלים החיוניים, בעוד ארצות הברית בחרה במיקור חוץ, צמצום השקעות והתעלמות מהתראות חוזרות ונשנות לגבי הסכנות הטמונות בתלות כמעט מוחלטת במדינה אחת, עימה היא מקיימת יחסי סחר מורכבים.
המינרלים הספציפיים שנבחרו על ידי סין אינם אקראים. דיספרוסיום, למשל, חיוני ליצירת מגנטי ניאודימיום בעלי עמידות גבוהה בחום, מרכיב הכרחי במנועים חשמליים, לרבות אלו המניעים מטוסי קרב ומכוניות חשמליות. סין שולטת כיום כמעט לחלוטין באספקת הדיספרוסיום העולמית, ולמעשה אין מקורות חלופיים משמעותיים מחוץ למדינה.
טונגסטן, מתכת קשיחה במיוחד המשמשת בין היתר לייצור תחמושת חודרת שריון, נמצאת אף היא תחת שליטה סינית, המחזיקה בכ-80% מהייצור העולמי. ארצות הברית עצמה הפסיקה לייצר כמויות משמעותיות של טונגסטן עוד בתקופת ממשל אובמה. ההשפעה של עצירת האספקה אינה מוגבלת רק לתחום הצבאי, אלא פוגעת גם בתעשיית השבבים, כלי מכונות CNC וסגסוגות מתקדמות.
טרביום, בעל תכונות דומות לדיספרוסיום אך לא פחות חיוני, משמש במנועים חשמליים יעילים, טורבינות רוח ימיות, אמצעי ראיית לילה ומערכות סונאר. גם במקרה זה, סין היא הספקית הדומיננטית.
אינדיום, מרכיב מפתח במוליכים שקופים המשמשים במסכי מגע, סיבים אופטיים ודיודות לייזר, מהווה נפגע שקט אך קריטי לא פחות. ארצות הברית אינה מייצרת אינדיום כלל, והתלות באספקה הסינית היא משמעותית.
לבסוף, איטריום, יסוד המשמש בציפויים עמידים בחום למנועי סילון, במערכות מכ"ם וביישומי לייזר מדויקים, נמצא אף הוא בשליטה סינית כמעט מוחלטת.
ההשלכות של עצירת אספקת מינרלים אלו הן מרחיקות לכת ומשפיעות על מגזרים רבים. תעשיית הביטחון תתמודד עם קשיים בייצור תחמושת מונחית, מערכות הדמיה תרמית ומטוסי חמקן. תעשיית השבבים, על אף מאמצי הממשל להחזיר את הייצור לארצות הברית, תסבול ממחסור בחומרים חיוניים. מגזר הטכנולוגיות הנקיות, לרבות ייצור כלי רכב חשמליים, פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, צפוי אף הוא לפגיעה קשה.
ההשלכות הכלכליות כבר ניכרות בעליית מחירי חומרי הגלם, וצפויות להתגלגל לעלויות מוצרים מוגמרים, עיכובים בהשקות מוצרים וחוסר ודאות בשווקים.
במבט לעתיד, ארצות הברית ניצבת בפני אתגר משמעותי בבניית שרשרות אספקה חסינות. הדבר ידרוש שינוי מדיניות משמעותי, השקעות ארוכות טווח בפיתוח מקורות מקומיים וביסוס שיתופי פעולה עם מדינות ידידותיות. כמו כן, יהיה צורך לתמוך במחזור חומרים ולפתח חומרים חלופיים.
