היום הודיעה סין באופן רשמי כי היא מאשרת את הסכם הסחר החדש שנחתם עם ארצות הברית. ההסכם מגיע לאחר שיחה טלפונית בין נשיא סין שי ג'ינפינג לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבמהלכה הושגו הבנות מחודשות בין הצדדים. מדובר בפריצת דרך דיפלומטית וכלכלית לאחר תקופה של מתיחות גוברת, שהתבטאה בסבב מחודש של מכסים הדדיים ובמשבר אמון בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
הודעת משרד החוץ הסיני כללה מסר ברור של מחויבות להסכם. דובר המשרד, לין ג'יאן, הדגיש במסיבת עיתונאים כי "סין תמיד שמרה על מילתה וסיפקה תוצאות. כעת, משהושג קונצנזוס, על שני הצדדים לעמוד בו". האמירה הזו משקפת את רצונה של סין לשדר יציבות כלפי פנים וכלפי חוץ, ולהבליט את אמינותה בשוק הבינלאומי, במיוחד על רקע הביקורת שמגיעה מממשל טראמפ על כך שבייג'ינג לא עמדה בהסכמות קודמות שהושגו בז'נבה.
ההסכם הנוכחי כולל בין השאר התחייבות סינית לחדש את ייצואם של מגנטים ו"כל יסוד נדיר נדרש", ובכך לתת מענה לביקוש אמריקני לחומרי גלם חיוניים המשמשים בתעשיות רגישות כמו ביטחון, תעופה ואלקטרוניקה. מנגד, ארה"ב תאפשר, כפי שציין טראמפ, המשך לימודי סטודנטים סינים באוניברסיטאות אמריקניות, נושא שעמד לאחרונה תחת ביקורת ציבורית ומדינית מצד חוגים שמרניים. טראמפ אף ציין באופן אישי כי "זה תמיד היה מקובל עליי", ובכך אותת על פתיחות יחסית בתחום ההשכלה הגבוהה.
המרכיב הבולט ביותר בהצהרתו של טראמפ הוא המאזן במכסים: 55% על סחורות מסין לעומת 10% בלבד על סחורות אמריקניות – יחס שטראמפ תיאר כ"עסקה הוגנת". על פי גורמים בבית הלבן, שיעור המכס המצטבר הזה מורכב ממספר רכיבים: מכס בסיסי בגובה 10% שמוטל על כלל הסחר הבינלאומי של ארה"ב, מכס ייעודי של 20% שהוטל על סין בשל אחריותה על מגפת הפנטניל, ומכס קודם בגובה 25% שהונהג כבר בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. סין, לעומת זאת, הסכימה להפחית את מכסיה במסגרת מוגבלת, תוך שימור סמלים של ריבונות כלכלית.
ההסכם הנוכחי מגיע לאחר קריסת הסכמות מוקדמות בג'נבה לפני כמה שבועות, בעקבות המשך המגבלות שהטילה סין על ייצוא מינרלים חיוניים. בתגובה, ארה"ב החריפה את מגבלות הייצוא שלה בתחומים כמו תוכנות תכנון שבבים ומנועי סילון, מה שגרם להסלמה מהירה ביחסים. שיחת הטלפון בין שני המנהיגים שברה את הקיפאון, והובילה לסדרת שיחות המשך בלונדון, ששם לדברי בכירים אמריקנים "הוסכם על פרטי היישום והוגדרה מסגרת ברורה יותר".
למרות ההצהרות החיוביות, נותרו לא מעט סימני שאלה סביב מנגנוני היישום של ההסכם, הפיקוח עליו, והתחייבויות הדדיות שטרם פורסמו. השווקים הגיבו בזהירות להודעה, ופרשנים מדיניים-כלכליים סבורים כי ייתכן ומדובר ב"הפסקת אש" זמנית יותר מאשר הסכם אסטרטגי ארוך טווח. עם זאת, מבחינת שני הצדדים מדובר בהישג טקטי משמעותי: טראמפ יוכל להציג את ההסכם כהישג מדיני וכלכלי לקראת השנה השנייה לכהונתו השנייה, בעוד סין משיגה יציבות מסוימת בייצוא החיוני לה.
