הדולר האמריקאי נסחר במגמה מעורבת בסוף השבוע, אך בדרכו לרשום ירידה שבועית מול המטבעות המרכזיים, על רקע שינוי חד בציפיות הריבית הגלובליות בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה.
ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון ובראשן העימות בין ישראל וארה"ב לאיראן, הובילו לעלייה חדה במחירי הנפט והגז ולשיבושים באספקה, מה שמגביר את הלחצים האינפלציוניים בעולם. בתגובה, בנקים מרכזיים מאותתים על מדיניות מוניטרית נוקשה יותר מהצפוי.
לפני פרוץ הלחימה, השווקים העריכו כי הפדרל ריזרב יפחית את הריבית פעמיים במהלך השנה. כעת, ההערכות השתנו באופן דרמטי: המשקיעים מתמחרים לכל היותר הורדה אחת וגם זאת בספק, כאשר חלקם אף רואים אפשרות ממשית להעלאת ריבית.
נתונים משוק החוזים מצביעים כי ההסתברות למהלך של העלאת ריבית בארה"ב עד אוקטובר זינקה לכ-60%, שינוי חד לעומת תחילת השבוע, אז כמעט ולא נרשמה ציפייה להידוק נוסף. העלייה במחירי הנפט, שנובעת מהשיבושים בשרשראות האספקה, נתפסת כגורם המרכזי לשינוי הזה.
מחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס בכ-50% מאז תחילת העימות, וחצה את רמת ה-112 דולר – שיא שלא נראה מאז 2022. העלייה החדה במחירים מעלה חשש להתבססות אינפלציה גבוהה יותר, מה שמקשה על הבנקים המרכזיים לעבור למדיניות מרחיבה.
בזירת המט"ח, האירו, הין היפני, הליש"ט והפרנק השווייצרי רשמו התחזקות שבועית מול הדולר, על רקע ציפיות להקשחת מדיניות גם באירופה, בריטניה ויפן. עם זאת, בטווח הקצר נרשמה תנודתיות, כאשר הדולר דווקא התחזק במהלך יום שישי.
במקביל, שוקי המניות והאג"ח חווים לחץ גובר. תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות, בעוד המדדים המובילים בוול סטריט בדרך לשבוע רביעי של ירידות. העלייה בתשואות משקפת את שינוי הציפיות – ממדיניות של הורדות ריבית למדיניות שעלולה אף להפוך למרסנת יותר.
למרות זאת, חלק מהמשקיעים מדגישים כי מדובר בתמחור תנודתי, המושפע מהתפתחויות גיאופוליטיות שיכולות להשתנות במהירות. סיום אפשרי של העימות עשוי להביא לתיקון חד בציפיות הריבית ולשינוי כיוון בשווקים.
