למרות המאמצים העולמיים להפחתת פליטות, כושר ייצור הפלדה המבוסס על פחם עלה בשנה האחרונה. זאת הודות להשקעות גדולות בהודו המאיימות לערער את המעבר לייצור נקי יותר במקומות אחרים.
מדוח של ארגון itorGlobal Energy Mon(GEM) , הוכרזו או נמצאים בבנייה, פרויקטים חדשים בהיקף של מעל 300 מיליון טון בשנה. נתון זה מציין עלייה של 5% בשנה האחרונה.
בנוסף, שיפוצים ישמרו על 80 מיליון טון של כושר ייצור קיים של כבשני הפיצוץ, שכן היצרנים מבקשים להאריך את חיי נכסיהם.
הודו, יצרנית הפלדה השנייה בגודלה בעולם, היא המנוע העיקרי מאחורי הצמיחה הזו. המדינה אחראית ל-60% מהפיתוח הגלובלי של כבשני פיח.
המדינה הציבה יעד לייצר מעל 400 מיליון טון פלדה בשנה עד 2035, זאת לעומת כ-200 מיליון כיום. זאת כאשר כ-84% מכושר הייצור הראשוני יתבסס על פחם.
ההשפעה על האקלים
ייצור פלדה וברזל אחראי ל-11% מפליטות הפחמן הדו-חמצני הגלובליות ול-8% מכלל פליטות גזי החממה.
בעוד שחלק מהחברות עוברות לשיטות נקיות יותר, כמו כבשני קשת חשמליים (EAF) המתיכים פלדה, המעבר דורש השקעות של מיליארדי דולרים. עם זאת, ההתקדמות היא איטית מידי.
נכון להיום, כבשני חשמל מהווים רק 34% מהייצור העולמי.
סגן שר ההגנה האמריקאי: "המודלים של אנתרופיק יזהמו את שרשרת האספקה"
המלחמה באיראן
חברת Fastmarkets קיצצה לאחרונה את תחזית ייצור הפלדה הגולמית העולמית ב-42.8 מיליון טון. זאת בעקבות שיבושי האספקה שנגרמו מהמלחמה במפרץ. כך עולה מדיווח ב-FT.
בדוח נכתב כי "המלחמה מחזקת את הצורך בהאצת פיתוח "פלדה ירוקה" המבוססת על אנרגיות מתחדשות". הדוח מסביר כי הצורך נובע במטרה "להימנע מתלות בשרשראות אספקה פגיעות ולהגביר את עמידות התעשייה".
תוכניות ההתרחבות של הודו עלולות לבטל את ההתקדמות שהושגה במקומות אחרים בעולם ולעגן את ייצור הפלדה המזהם לעשורים הקרובים, מה שהופך אותן לאיום הגדול ביותר על יעדי שקיפות הפחמן במגזר.
