מחר (שני) צפויה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לפרסם את אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר עבור משקי הבית, בעלי העסקים והמשקיעים. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים ובשוק ההון היא כי בנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, כך שתעמוד על 3.5%.
אם אכן תתקבל ההחלטה, תהיה זו הפחתת הריבית השנייה ברציפות והשלישית מתחילת שנת 2026, לאחר שהריבית הופחתה בינואר ושוב בחודש מאי, אז נקבעה ברמה של 3.75%.
הציפיות להפחתת הריבית כבר מגולמות במידה רבה בשווקים הפיננסיים, ולכן ההחלטה עצמה אינה צפויה להפתיע. עם זאת, המשקיעים יתמקדו בעיקר בנוסח הודעת הריבית ובמסרים שיעביר נגיד בנק ישראל, כדי להבין האם הבנק המרכזי מתכוון להמשיך בהפחתות גם בחודשים הקרובים, או שמדובר במהלך זהיר שילווה בהמתנה לבחינת ההתפתחויות במשק.
עוד באותו הנושא
מאחורי הציפייה להפחתת הריבית עומדים מספר נתונים מקרו-כלכליים המעידים על סביבת אינפלציה מתונה יותר. האינפלציה בישראל עומדת כיום על 1.9% – בתוך תחום היעד שקבעה הממשלה. במקביל, גם מדד מחירי היצרן, המשקף את עלויות הייצור של היצרנים עוד לפני שהמוצרים מגיעים למדפי החנויות, נמצא במגמת ירידה מאז השנה שעברה. נתון זה עשוי להעיד על המשך התמתנות בלחצי המחירים במשק.

לכך מצטרפת גם התחזקות השקל מול הדולר בתקופה האחרונה, אשר מסייעת להוזיל את עלויות היבוא וממתנת לחצים אינפלציוניים נוספים. שילוב הנתונים הללו מעניק לבנק ישראל מרחב פעולה להמשיך במדיניות של הפחתות ריבית הדרגתיות, כל עוד סביבת האינפלציה תישאר יציבה.
מלבד גובה הריבית, השווקים ינסו לפענח את הכיוון שאליו מכוון הבנק המרכזי. אם בהודעת הריבית יודגש כי סביבת האינפלציה מאפשרת המשך הקלות מוניטריות, המשקיעים עשויים להגביר את ההערכות להפחתות נוספות בהמשך השנה. מנגד, אם הבנק יאמץ מסר זהיר יותר וידגיש את אי-הוודאות הכלכלית, ייתכן שהציפיות להפחתות נוספות יתמתנו.

להחלטה צפויה להיות השפעה ישירה גם על משקי הבית. ריבית הפריים, שעל בסיסה מחושב חלק משמעותי מהמשכנתאות ומההלוואות במשק, עומדת כיום על 5.25%. אם הריבית תרד ל-3.5%, צפויה גם ריבית הפריים לרדת ל-5%.
עבור בעלי משכנתאות והלוואות הצמודות למסלול הפריים, המשמעות היא ירידה מסוימת בהחזרים החודשיים, בהתאם לחלק מההלוואה הצמוד לריבית זו. עם זאת, ההשפעה בפועל משתנה בין לווים, בהתאם לתמהיל המשכנתה או ההלוואה שבחרו.
מנגד, הורדת הריבית צפויה להשפיע גם על החוסכים. ככל שהריבית במשק יורדת, כך פוחתת גם התשואה שמציעים אפיקי חיסכון סולידיים, ובהם פיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות, שנהנו בשנים האחרונות מתשואות גבוהות יחסית בעקבות סביבת הריבית הגבוהה.
בסופו של דבר, יותר מהשאלה האם הריבית תרד מחר, השאלה המרכזית שתעסיק את השווקים תהיה מה צפוי לקרות בהמשך. ההחלטה של בנק ישראל עשויה לסמן האם מחזור הפחתות הריבית עדיין בעיצומו, או שהבנק המרכזי מתקרב לנקודת עצירה עד לקבלת תמונה ברורה יותר של מצב האינפלציה והפעילות הכלכלית בישראל.