היום (שלישי) הודיע משרד האנרגיה והתשתיות כי עיריית בית שמש יוצאת במהלך שבמסגרתו תשתמש בתחום האנרגיה לא רק כדי לספק חשמל, אלא גם כדי לייצר הכנסות, לחסוך כסף ולפתח תשתיות עירוניות. במרכז המהלך נמצא פרויקט של אגירת אנרגיה, שלפי ההודעה הוא הגדול ביותר מבין פרויקטי האגירה של רשות מקומית שנכנסו לשלב ההתקנות.
העירייה בונה תוכנית ארוכת טווח שבה היא משלבת שלושה דברים: מערכות סולאריות שהעירייה עצמה מחזיקה, חברות פרטיות שישקיעו בהקמת מערכות על נכסים עירוניים ומערכות לאגירת חשמל. המטרה היא להפוך גגות ושטחים עירוניים לנכסים שמייצרים ערך כספי, ובמקביל ליצור מקור חשמל וגיבוי במקרה של הפסקות חשמל או מצבי חירום.
אנרגיה כמנוע כלכלי:
במקום שהעירייה תצטרך לממן לבדה את כל פרויקטי האנרגיה, היא רוצה לשלב כסף עירוני, כסף ממשלתי והשקעות של חברות פרטיות. כך היא יכולה להשתמש בנכסים שכבר נמצאים בבעלותה – למשל גגות – ולהפיק מהם הכנסות בלי לשלם בעצמה את מלוא עלויות ההקמה.
בית שמש נחשבת לאחת הערים הצומחות בישראל. ככל שהעיר גדלה, יש יותר תושבים, מבני ציבור, עסקים ומתקנים שצורכים חשמל. לכן העירייה רוצה להיערך מראש עם יותר ייצור חשמל, אגירה וניהול אנרגיה.
שילוב של בעלות עירונית והשקעות פרטיות
כבר היום יש לבית שמש 35 מערכות סולאריות בבעלות העירייה, שמכניסות בממוצע כ-2.4 מיליון שקל בשנה. עכשיו היא רוצה להרחיב את הפעילות גם לאגירת אנרגיה ולגיבוי חשמל.
הממשלה מקצה כ-11 מיליון שקל לפרויקטים שונים בעיר בתחום האנרגיה. הכסף מיועד בין היתר לאגירה, למערכת שתנהל את צריכת האנרגיה העירונית ולתכנון המשך הפעילות.
יתרה מכך, חברות האנרגיה EDF וולטה שזכו במכרז יוכלו להקים מערכות אנרגיה בגגות ובשטחים שהעירייה השכירה. לפי התכנון, החברות הפרטיות ישלמו על ההקמה והתחזוקה, ואילו העירייה מספקת את הגגות והשטחים. בתמורה היא מקבלת הכנסות ותשתיות, בלי לשאת בעצמה בכל עלות הפרויקט.
השילוב בין נכסים ומערכות שבבעלות העירייה, השקעות פרטיות ותקציבי ממשלה מאפשר לעירייה ליהנות הן מהתשואה הישירה של המערכות שבבעלותה והן מהיקף ההשקעות שמביא עמו השוק הפרטי, לצד הרחבת הפעילות ופיתוח תשתיות נוספות – תוך צמצום משמעותי של הצורך במימון עירוני ישיר.
החברות לא רק יתקינו פאנלים וייצרו חשמל. הן צפויות גם לממן קירויים סולאריים במתקנים ציבוריים. כלומר, העירייה מקבלת תשתית שהיא הייתה צריכה לשלם עליה בעצמה. לדוגמה, קירוי של מגרש ספורט עשוי לעזור לעירייה לחסוך כ-800 אלף שקל.
במקביל, העירייה צפויה לחסוך עוד כ-550 אלף שקל בשנה בהוצאות החשמל באמצעות רכישת חשמל מספק פרטי.
פרויקט האגירה הגדול ברשויות המקומיות:
במסגרת החלק המרכזי של הפרויקט יותקנו 12 מערכות אגירה, עם קיבולת כוללת של כ-7 מגה-וואט, כאשר מערכות כאלה מאפשרות לאגור חשמל ולהשתמש בו במועד מאוחר יותר.
מדובר בפרויקט האגירה הגדול ביותר של רשות מקומית בישראל שנכנס לשלב ההתקנות.
המערכות אמורות לעשות שני דברים במקביל:
• להוסיף לעירייה הכנסה של כ-700 אלף שקל בשנה.
• לאפשר למתקנים עירוניים מסוימים להמשיך לפעול גם במקרה של בעיות באספקת החשמל.
אם תהיה הפסקת חשמל, מערכות האגירה יוכלו לספק חשמל למתקנים שנבחרו מראש. עם זאת, הגיבוי אינו בהכרח לכל העיר, אלא תלוי בגודל המערכות ובאופן שבו הן תוכננו.
מ-3.3 לכ-10 מגה-וואט בתוך שנה:
כיום יש בעיר מערכות סולאריות בהספק כולל של כ-3.3 מגה-וואט. היעד הוא להגיע לכ-10 מגה-וואט בתוך שנה – כלומר בערך פי שלושה מההספק הקיים.
העירייה רוצה לתכנן את תחום האנרגיה כבר לפני בניית שכונה או מבנה, ולא לחשוב עליו רק לאחר הבנייה. המטרה היא לתכנן מראש איפה יהיו פאנלים, אגירה, עמדות טעינה ותשתיות חשמל.
הרעיון הוא ליצור מערכת אנרגיה עירונית שלמה, הכוללת ייצור סולארי יחד עם אגירה, טעינת רכבים חשמליים ומערכת לניהול צריכת החשמל. באמצעות המערכת הזו מקווה העירייה להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות לאורך זמן.
ראש העיר בית שמש שמואל גרינברג מסר כי "מהלך זה מאפשר לנו להפוך את תחום האנרגיה למנוע של צמיחה כלכלית – למצות את נכסי העיר, לייצר הכנסות, לרתום משקיעים ולהקים תשתיות מתקדמות שישרתו את התושבים בשגרה ובחירום. אנחנו משנים חשיבה, כדי שהאנרגיה תהיה חלק בלתי נפרד מהדרך שבה בית שמש מתכננת את עתידה".
