ישראל במקום השני בשיעור העוני מבין מדינות ה-OECD. בשנת 2023 חיו בישראל 1.98 מיליון עניים, מהם 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. בין 2022 ל-2023 תחולת העוני נותרה כמעט ללא שינוי עם ירידה קלה מ–20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי המתפרסם היום.
בעוד תחולת העוני של נפשות לפי הכנסה פנויה בקרב מדינות ה-OECD עומדת על 11.6%, מדינת ישראל עומדת על 19.5% ואחריה נמצאת רק קוסטה ריקה.
ההוצאה הציבורית לרווחה בהשוואה בין לאומית מראה שבעוד הסיוע של המדינה בקרב ה-OECD עומד על 22.4%, מדינת ישראל משקיעה רק כ-16.6% בהוצאות הציבוריות שלה לרווחה כשרק קוריאה ואירלנד נמצאות תחתיה.
בשנת 2023, שיעור משקי הבית שלא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות עמד על 26.5%, בעוד שבשנת 2022 הנתון עמד על 30.5%.
9.7% ממשקי הבית בישראל ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים ו-6.2% ויתרו על תרופות מרשם.
נרשמה ירידה קלה גם בשיעור משקי הבית שמוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים כאשר בשנת 2022 הנתון עמד על 6.1% ובשנת 2023 על 5.0%.
כמעט בכל קבוצות האוכלוסיות חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה, אך עדיין מדובר בממדי עוני גבוהים שאמורים להדאיג את מקבלי ההחלטות. תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד. ב-2023 חלה ירידה קלה מ-28.1% ב-2022 ל-27.9% ב-2023. תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים נמוכה מהממוצע. בשנת 2023 הייתה תחולת העוני 12.8%, שיעור זהה לשנה הקודמת. תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת מי שמתגוררים עם משפחה – 19.8% ו-8.4% בהתאמה.
בשנת 2023 עלתה ריאלית ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית שממנה נגזר גם קו העוני, בשיעור של 3.2%. קו העוני הגיע ל-3,324 שקל.
אי-שוויון בהכנסות
מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות לפי הכנסה נטו ירד בין 2022 ל-2023 בשיעור של 1.5%. ירידה חלה גם בחישוב האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלית אך בשיעור מתון יותר של 0.7%.
בין 2022 ל-2023 עלתה ההכנסה נטו בכל העשירונים, כאשר העלייה הלכה ופחתה עם העלייה במדרג העשירונים – מ-10% בעשירון הראשון (העשירון התחתון) עד ל-0.8% בעשירון העשירי (העשירון העליון).
אי-השוויון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות על פי מדדים שונים. על פי מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות, מדינות שבהן האי-שוויון גבוה יותר הן ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה. בחלק ממדדי האי-שוויון ישראל ממוקמת אף במקום פחות טוב.
מבדיקה לפי מגזר עולה כי תחולת העוני גבוהה מאוד בקרב ערבים ובקרב חרדים. בשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי האוכלוסיות לעומת 2022: בקרב משפחות ערביות מ-38.9% ל-38.4% בהתאמה, ובקרב משפחות חרדיות מ-33.9% ל-33% בהתאמה. שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9% – 42.4% ערבים ו-22.5% חרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 הייתה 14%.
בביטוח הלאומי מציינים כי תעסוקה מסייעת לחילוץ מעוני ולצמצום עומק העוני בקרב העניים. שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי הוא נמוך מהממוצע, וירד במעט מ-15.5% ב-2022 ל-15.3% ב-2023. עם זאת בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה תחולת העוני מ-13.3% ל-13.8% – עלייה חריגה לאור הירידה או היציבות שהייתה בכלל קבוצות האוכלוסייה.
בירושלים יותר עניים
בפריסה גיאוגרפית ניתן לראות שממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.2%, 22.5% ו-22.6%, בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל-אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.
בקרב מקבלי גמלאות תחולת העוני גבוהה במיוחד במשפחות המקבלות גמלה להבטחת הכנסה ומזונות – 52.5% ו-37.9% בהתאמה. לקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי תרומה של ממש לצמצום ממדי העוני. הקצבה שניתנת לאזרחים ותיקים היא הגבוהה ביותר מבחינת יעילותה בצמצום העוני בקרב מקבליה, ולאחריה קצבת הנכות – 64.8% ו-56.2%, בהתאמה. הגמלה להבטחת הכנסה צימצמה את העוני בקרב מקבליה ב-2023 ב-16.4%.
"שהקיצוצים לא יפגעו בשכבות החלשות"
ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח לאומי מציינת כי "ההוצאות הניכרות של המלחמה יחייבו קיצוצים בתקציב ומציאת מקורות מימון. יש לשים לב שהקיצוצים לא יפגעו בשכבות החלשות שמצבן הכלכלי-חברתי כבר עתה בעייתי. נושא נוסף שדורש בחינה וטיפול הוא יוקר המחיה על כל מרכיביו. רמת המחירים הממוצעת ב-2023 הייתה גבוהה ב-4.2% בהשוואה לשנה קודמת, וזאת בהמשך לעלייה של 4.4% בממוצע בשנה הקודמת. ליוקר המחיה השלכות על כל החברה הישראלית. ואולם, הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי היחסי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה וההישרדות הכלכלית שלהן לעתים על בלימה".
לדבריה, "ממדי העוני והאי-שוויון הניכרים בישראל מהווים אתגר חברתי של ממש הדורש טיפול מקיף, לא רק בעתות משבר. היקף נרחב זה הוא בראש ובראשונה תוצאה של הצמיחה שאינה מכלילה דיה, אך גם בשל תמיכה נמוכה יחסית של המדינה באמצעות תשלומי ההעברה. כדי להתמודד עם תופעות אלו, של עוני ואי-שוויון גבוהים, נדרשת מדיניות מקיפה, הכוללת השקעות ניכרות בשירותים חברתיים והעמקת רשת הביטחון הסוציאלי, שהיקפם מצומצם בהשוואה בינלאומית. כמו כן יש צורך בצמצום הפערים בהזדמנויות באמצעות מערכת החינוך, תמיכה בהשתלבות בתעסוקה בכלל ובתעסוקה בשכר הולם בפרט, ועידוד צמיחה מכלילה שתגדיל את העצמאות הכלכלית של אנשים שרמת הכנסותיהם נמוכה".
שר העבודה יואב בן צור: "בקדנציה שלי כשר העבודה עלה שיעור התעסוקה במשק ונרשמה עלייה גם בשכר הממוצע – אלו שני נתונים משמעותיים המבטיחים יציאה מעוני. במקביל אנו רואים שמדיניות כלכלית-סוציאלית עם חמלה וסיוע לחלשים בחברה מביאה לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של אוכלוסיות מגוונות בישראל. בשנה זו העניים היו עניים פחות ושיפור נרשם גם בחומרת העוני, אך כדי להבטיח המשך מגמה זו יש צורך בסיוע ייעודי לעצמאים קטנים בישראל, שיפור אפשרויות התעסוקה במקביל לעזרה בקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות לכך".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "דוח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה – לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו כן הדוח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
