הכנסת אישרה היום את תקציב המדינה לשנת 2025 בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 66 חברי כנסת מול 52. זה התקציב החמישי שמעבירה הממשלה מאז כוננה בדצמבר 2022.
התקציב מסתכם ב-619 מיליארד שקל, הגבוה בתולדות המדינה. תקציב משרד הביטחון מגיע ל-110 מיליארד שקל, החינוך לכ-92 מיליארד שקל, הבריאות לכ-60 מיליארד שקל, המשרד לביטחון לאומי ל-25 מיליארד שקל והרווחה ל-12 מיליארד שקל. התקציב כולל צעדי מיסוי, קיצוץ וניכויי שכר בהיקף של 24 מיליארד שקל, על רקע המלחמה. הגירעון בתקציב צפוי לעמוד על כ-4.7%.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגדיר את התקציב כמאוזן, אחראי ומותאם למציאות ביטחונית מורכבת, תוך שמירה על אחריות פיסקלית הכרחית בשעת חירום.
לדבריו, התקציב שם דגש מיוחד על חיזוק מערך המילואים ובני משפחותיהם, וכן על האצת פיתוח אזורי הלחימה בצפון ובדרום – תוך בנייה מחודשת ותמיכה בעסקים. בנוסף, נכללות בו השקעות ייעודיות בקידום מגזרים המהווים מנועי צמיחה למשק, בהם תחומי ההיי-טק והנדל"ן, כחלק מהשאיפה להמריץ את הכלכלה המקומית גם בעיתות משבר.
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התייחס להקשר הרחב יותר של התקציב וציין כי הוא מבטא את חוסנה של כלכלת ישראל לנוכח אתגרי מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, לצד מענה מיידי לצורכי ביטחון וסיוע לאזרחים, התקציב מהווה שלב ראשון בשיקום ובחיזוק יסודות הכלכלה לקראת תוכנית רחבה יותר לשנת 2026, שתתמקד בהסרת חסמים רגולטוריים ובהובלת צמיחה מחודשת.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הביע אכזבה עמוקה מהתקציב החדש שאושר על ידי הממשלה, אותו הוא מגדיר כמאכזב וחסר חזון כלכלי. לדבריו, לא רק שהתקציב לא כולל רפורמות מבניות נחוצות, אלא שהוא אף מחמיץ את ההזדמנות להתמודד עם בעיות השורש המכבידות על הכלכלה הישראלית.
במקום צעדים שיביאו לצמיחה כלכלית בת קיימא, תומר מזהיר כי התקציב הנוכחי מתאפיין בעיקר בהטלת גזירות חדשות, ללא פתרונות מעשיים למשברים המרכזיים: מחסור חריף בעובדים, פריון נמוך, רגולציה עודפת ותהליכים בירוקרטיים מעכבים. בכך, לדבריו, התקציב אינו נותן מענה לצרכים של התעשייה המקומית ושל המשק בכלל.
לטענת תומר, נדרש שינוי תפיסתי עמוק בגישה התקציבית – כזה שיציב את הצמיחה הכלכלית בראש סדר העדיפויות הלאומי. לדבריו, רק מדיניות נועזת הכוללת השקעה שיטתית בתשתיות חינוך, הפחתת עלויות הייצור, עידוד תעסוקה והקלת נטל הרגולציה, תוכל לשפר את הפריון ולעודד את התעשייה לפעול באופן תחרותי. הוא סיכם: "הממשלה פספסה רגע מכריע לתיקון עיוותים כלכליים שהולכים ומחריפים; ישראל זקוקה למדיניות שתצמיח, לא רק תכסה גירעונות".
