לפי עדכון הדירוג האחרון של חברת Moody’s, מדינת ישראל שומרת על דירוג אשראי ברמה של Baa1, אך עם אופק שלילי שממחיש את עומק האתגרים בפניהם היא ניצבת. הדירוג נותר יציב במונחים מספריים, אך ההערכה הסובבת אותו מצביעה על סיכון מתמשך – לא רק בשל ההסלמה הביטחונית, אלא גם בגלל שחיקה מוסדית, לחץ תקציבי וקשיים חברתיים הולכים ומעמיקים.
הדוח מבהיר כי חרף נתוני הצמיחה החיוביים בסוף 2024 – עם עלייה של כ-14% בצריכה הפרטית והאצה בהשקעות – מדובר בתגובה חלקית להתמתנות זמנית בעימותים בגבולות. הצמיחה השנתית הסתכמה ב-1%, ובשנת 2025 היא צפויה להתאושש ל-3.8%. עם זאת, התחזית מבוססת על הנחות שבריריות, בהן המשך רגיעה יחסית בזירה הביטחונית, דבר שמוטל בספק לאור ההתמוטטות האחרונה של הפסקת האש מול חמאס.
הענף הבולט כמעכב צמיחה הוא הבנייה, שמושפע מאובדן כוח עבודה מהשטחים, ריבית גבוהה ומחסור בהשקעות. המחסור בעובדים צפוי להימשך, ומדיניות הממשלה טרם הציעה מענה ארוך טווח לבעיה.
התחזקות ההוצאה הביטחונית בעקבות הסלמה מאז אוקטובר 2023 גרמה לגידול ניכר בגירעון התקציבי, שעמד על 8.3% מהתמ"ג בשנת 2024 – עלייה חדה לעומת 5.1% בשנה שקדמה לה. ההוצאה הביטחונית הסתכמה ב-184 מיליארד שקל, לעומת 114 מיליארד שקל ב-2023 – גידול של 61%. לפי התחזית, הגירעון ירד ל-7% השנה ול-6% ב-2026, אך יישאר רחב מהמקובל במדינות בדירוג דומה.
הממשלה מנסה לצמצם את הפער באמצעות העלאת המע"מ ל-18% והקפאת שכר בכירים. הכנסות המדינה גדלו ב-6.1% בין ספטמבר לדצמבר 2024, אך מדובר בשיפור טכני שנשען על מדיניות זמנית. רמות החוב, שהיו צפויות לרדת לכ-50% מהתמ"ג טרם המלחמה, צפויות כעת להיתקע סביב 70% בשנים הקרובות.
מודי'ס מתריעה מפני שחיקה מוסדית עקבית. מינוי נשיאת בית המשפט העליון התעכב במשך יותר משנה, על רקע התערבות שר המשפטים והעימותים הגוברים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. ניסיונות הממשלה לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים והמהלך להדחת היועצת המשפטית לממשלה מחריפים את תחושת אי-הוודאות הפוליטית.
ציון איכות הממשל של ישראל ירד לדרגת “a3”, בין היתר בשל הקצאת משאבים ניכרת ללחימה – על חשבון תכנון מדיניות כלכלית וחברתית כוללת. הדו"ח מזהה פגיעה ביכולת המוסדות לשמש איזונים ובלמים, בעיקר בתקופות חירום מתמשכות.
הסיכון הגיאופוליטי הוערך ברמה של “caa”, אחת הנמוכות בדירוג. בין היתר, הסכמי הפסקת האש מול חמאס וחיזבאללה מתוארים כשבריריים, עם סיכון ממשי לחידוש הלחימה. התפתחויות לא צפויות בצפון – בהן נפילת משטר אסד ועליית גורמים קיצוניים בסוריה – מגבירים את אי הוודאות האזורית. הסיכון להסלמה עם איראן עדיין נחשב נמוך, אך עלול להתממש במצבים של הידרדרות.
למרות התמונה הקודרת, הדוח מדגיש גם את החוזקות הכלכליות של ישראל. שוק ההון המקומי עמוק ונזיל, וישראל ממשיכה לגייס בהצלחה הון בשוק המקומי והבינלאומי. יתרות המט"ח של בנק ישראל מגיעות לכ-220 מיליארד דולר – כ-41% מהתמ"ג – ומהוות חיץ חשוב נגד זעזועים חיצוניים. המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי זוכה לשבחים, במיוחד בשל שמירה על יציבות מחירים למרות הוצאות הביטחון והלחץ על שוק העבודה.
בהיבטי ESG, הדוח מציין סיכונים חברתיים חמורים, בהם פערי השתתפות בתעסוקה בין קבוצות אוכלוסייה, אי שוויון גובר ותסכול אזרחי. גם הסביבה הפיזית – בעיקר בעיית מחסור במים – נותרת אתגר מתמשך, למרות מענה מדינתי מתקדם בתחומי התפלה, מיחזור ושיטות השקיה חדשניות.
