לאור הנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התקופה שבין נובמבר 2024 לינואר 2025 מתאפיינת בשילוב של צמיחה מתונה בפעילות התעשייתית המקומית עם סימני היחלשות בגזרת היצוא. מדד הייצור התעשייתי, הכולל את ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, עלה ב-1.6% בקצב שנתי, על פי חישובי מגמה. מדובר בהמשך למגמת עלייה שנרשמה החל מחודש פברואר 2024. התרחבות זו משתקפת גם בשוק העבודה, כאשר מספר משרות השכיר עלה ב-2.0% ושעות העבודה למעשה גדלו ב-2.5%. התפתחות זו מציינת המשך התחזקות בפעילות היצרנית הפנימית בישראל, במיוחד בענפים המסורתיים ובענפים בעלי עוצמה טכנולוגית מעורבת-מסורתית, בהם נרשמה עלייה ניכרת במשרות ובשעות העבודה.
הפדיון ממכירות לשוק המקומי עלה בשיעור של 3.4% במחירים קבועים, תוך ביטוי לגידול בביקושים בשוק הישראלי. מגמה זו החלה כבר בתחילת שנת 2024, עם דגש על זינוק חריג בפדיון בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית, שם נרשמה עלייה של 11.9%. גם בענפי הטכנולוגיה המסורתית נרשם גידול מתון בפדיון המקומי. עם זאת, ענפי הטכנולוגיה העילית, שמהווים נדבך מרכזי בתעשייה עתירת הידע, הציגו ירידה של 9.1% בפדיון לשוק המקומי, מה שמעיד על שחיקה מסוימת בכוח הקנייה הפנימי או בתחרות מוגברת בענפים אלו.
מנגד, בגזרת היצוא נרשמה ירידה משמעותית של 10.8% בפדיון במחירים קבועים, המשקפת מגמה שלילית מתמשכת שהחלה בספטמבר 2024. הירידה בולטת בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית, שבהם הפדיון ממכירות ליצוא ירד ב-15.4%, וכן בטכנולוגיה המעורבת-מסורתית שירדה ב-13.7%. גם ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית הציגו ירידה ביצוא בשיעור של 5.5%. רק ענפי הטכנולוגיה המסורתית רשמו עלייה בפדיון ממכירות ליצוא, בשיעור של 6.9%, בניגוד למגמה הכללית, תופעה שעלולה להעיד על שינוי זמני בהרכב הביקושים מחו"ל או יתרון תחרותי נקודתי בענפים אלה.
הנתונים מצביעים על כך שבזמן שהביקוש המקומי שומר על יציבות ואף גדל, שוקי היצוא מגלים סימני חולשה. פער זה עשוי לנבוע משילוב של גורמים חיצוניים כמו האטה עולמית, תנודתיות בשערי חליפין או קשיים לוגיסטיים, לצד גורמים פנימיים כמו מחירים, מיסוי או היעדר תמריצים. הסבר נוסף עשוי לנבוע מהבדלים בין נתוני הלמ"ס לנתוני המכס, הנובעים מהבדלים בעיתוי הדיווח, מטבע הרישום או שיטות הנהלת החשבונות בחברות רב-לאומיות.
הפילוח לפי עוצמה טכנולוגית מצביע על תמונה מורכבת. בייצור עצמו, נרשמה עלייה של 2.6% בענפי הטכנולוגיה העילית, לעומת ירידה של 1.2% בתעשייה שאינה כוללת טכנולוגיה עילית. הדבר מצביע על כך שתחום ההיי-טק ממשיך להוביל את הצמיחה היצרנית, גם אם מתקשה לתרגם זאת להכנסות משוקי חוץ או משרות חדשות. למעשה, בענפי ההיי-טק נרשמה ירידה במספר משרות השכיר (0.4%-) ובשעות העבודה (1.3%- לעומת 2023), מה שמעיד על התייעלות או האטה בצמיחה התעסוקתית בענפים אלו.
בקרב ענפי התעשייה המסורתית, נרשמה עלייה מתונה בייצור ובתעסוקה. מגמה זו מלמדת על התאוששות בביקושים המכוונים כלפי מוצרים בסיסיים לצריכה רחבה, לצד שיפור בהיקף הפעילות במפעלי הייצור המקומיים. מדובר בתעשיות שמייצרות מזון, טקסטיל, רהיטים ומוצרי עץ, שרוב התוצרת שלהן משווקת בישראל, ומושפעת באופן ישיר מהצריכה הפרטית המקומית.
במבט שנתי רחב יותר, הנתונים מצביעים על ירידה כוללת של 0.6% בייצור התעשייתי, ירידה של 0.7% במשרות שכיר וירידה של 1.9% בשעות העבודה לעומת 2023. עם זאת, המגמות בששת החודשים האחרונים של השנה מאותתות על שינוי מגמה חיובי, במיוחד בפעילות המקומית. הסדרות הנתמכות בלוחות המדדים מהוות סדרות מצרפיות, המחושבות כשקלול של נתוני משנה לפי תחום פעילות.
