יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות בסקירה השבועית על כלכלת ישראל, מנתח מספר נושאים משמעותיים הן סביב נתוני הלמ"ס האחרונים, חג הפסח והן סביב המשך הלחימה בעזה. לדבריו, סקר הערכת המגמות בעסקים המשיך להצביע על מאזן חיובי נטו. עם זאת, היחלשות קלה בביקושים בענפים קמעונאיים מחד, ועלייה בנתוני היציאות לחו"ל, מאידך, צפויות למתן את עודף הביקוש המקומי. אינדיקציות דומות מתקבלות ממדד אמון הצרכנים המקומי.
כך לדבריו, נתוני ההכנסות ממיסים בישראל ממשיכים להיות חיוביים באופן ראוי לציון במהלך החודש. עם זאת, אישור התקציב צפוי להביא לעלייה בהוצאות בחודש הבא. ויעד הגירעון של קרוב ל-5%, לצרכי גיוס משמעותיים, באופן כללי.
ובהרחבה: סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על מאזן נטו חיובי של החברות על מצבן הכלכלי בחודש מרץ, בכל הענפים, זולת ענף המלונאות, שבו המאזן נטו הידרדר מ-5.5 נ' ל-21.9. להערכת מזרחי טפחות, מדובר בתוצאה של סיומה של הפסקת האש, מחד, והעלייה בכמות הטיסות לחו"ל שראינו בנתוני הלמ"ס, מאידך.
כך, למרות האופטימיות המאופקת, להערכת פנינג, הסביבה המוניטרית המהדקת, מחד, והידלדלות עודף החיסכון כתוצאה מהמלחמה, מאידך, מביאים כבר בשלב הנוכחי להתמתנות בכוח הקנייה המקומי, זה בא לידי ביטוי באופן מתון אבל נחוש בהיקף המכירות הקמעונאיות במרץ, שאיבד קרוב ל-2 נק' ל-12.2 נק' שליליות לכשעצמן. כנ"ל, בענפי השירותים, היקף המכירות לשוק המקומי איבד כ-6.5 נק' ל-8.0.
צפי הפעילות של העסקים נותר חיובי גם לגבי אפריל. גם כאן, אומרים במזרחי טפחות, למעט ענף המלונאות, שבו הצפי גם של ישראלים וגם של תיירים נותר שלילי. עוד מוסיפים בבנק, כי בשבועות האחרונים ניכר גידול במכירות של כרטיסי טיסה, על פי נתוני כרטיסי האשראי. ולהערכתם, זה ייתרגם לעלייה במספר הישראלים שיצאו מהמדינה, במהלך החודש, קרי פחות כאלה שיבצעו פעילות כלכלית מקומית. מצד שני, גם אם תהיה פה עלייה משמעותית במחירי הטיסות במדד המחירים, מחר, ועוד בחודש אפריל, אפשר לרשום את התופעה הזו כחלק מהתרחבות צד ההיצע המקומי, אל תוך המלחמה.
נתון משמעותי שעולה בסקירה השבועית כי לאחר עלייה קלה בפברואר ל-23 נ', מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נע בחזרה לפסימיות במרץ, לרמת 25 נ'. גם כאן ההערכה לגבי פסימיות כתוצאה ממיצוי חסכונות מתקופת המלחמה מתבררת כהסבר אפשרי על פי הבנק, כאשר הפסימיות האמורה נובעת מהאופן שבו משקי הבית רואים את מצבם העצמי הנוכחי והצפוי, בעוד שהערכתם לגבי המדינה דווקא המשיכה להתאושש החודש. בפרט, הערכת המשיבים לגבי השינוי הצפוי במצבה הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה התאושש ל-36 נ' – נתון המהווה שיא מאז תחילת המלחמה, וקרוב עד כדי רעש סטטיסטי מ-34 נק' שזו עמדה בה ערב המלחמה.
לאחר התמתנות בחודשים האחרונים, על רקע הפסימיות הצרכנית, שיעור המשיבים אשר העידו שהם חוסכים הרבה עלה ל-4.2% – שיא מאז נובמבר שנה שעברה. ואלה שהעידו שהם חוסכים מעט ומעלה עלה ל-30% – אופייני לשנה האחרונה.
טראמפ נבהל מהעלייה החדה בתשואות והעולם מתחיל לחשוש מנכסים אמריקאיים
בכל הקשור למיסים: נתוני ההכנסות ממיסים ממשיכים להיות חיוביים יחסית, עם קיטון של 0.1% בגירעון במרץ, לרמה של כ-5.2% מהתוצר. כך, למרות הזינוק בהכנסות בתחילת השנה, כתוצאה מהעלאת המיסים, שיעור הגידול בהכנסות ממשיך להיות חיובי באופן מובהק, עם עלייה של 7.7% לעומת מרץ שנה שעברה, ל-44.7 מיליארד שקל. מתוך זה, בפרט, בעוד שההכנסות ממכס ומע"מ הצביעו על האטה יחסית בפברואר, לאחר הזינוק בינואר, החודש אלה עלו לכ-17 מיליארד שקל כ-1.8 מיליארד יותר מאשר במרץ שנה שעברה.
בצד ההוצאות, לאחר קיטון בחודשים האחרונים, כתוצאה מהתמתנות המלחמה, הפעם אנחנו חוזרים לגידול של כ-2% בהוצאות, ל-57.7 מיליארד שקל, רובו מוסבר על ידי גידול בהוצאות המשרדים המנהליים, שנעו מתחת לתקציב, עד כה. אל מול זה, הוצאות מערכת הביטחון עמד על 14.7 מיליארד שקל במהלך החודש, ואלה מצביעות עד כה על קיטון של כ-21.5% בהוצאות, במהלך הרבעון, אל מול השנה שעברה. עם זאת, נזכיר כי מדובר בחודש האחרון טרם אישור התקציב ל-2025. וכנראה שנראה עלייה רוחבית בהוצאות, בחודש הבא.
אנחנו מעריכים, אומרים במזרחי טפחות, כי רוב נתוני ההכנסות הנוכחיים היו זמינים לאוצר ערב ההודעה על תכנית ההנפקות המתונה של אפריל, על קצבה השבועי של 2.75 מיליארד, קרי, סדר גודל של 130 מיליארד גיוס ברוטו בש"ח בשנה, או 6.6% מהתוצר, לעומת יעד גירעון של 4.9%. זה נראה לנו בצד האופטימי בהתחשב בקרוב ל-110 מיליארד של פדיונות בשנה הקרובה, אבל ניתן להסבר על ידי גיוס דולרי נוסף נטו. בכל מקרה, בהתחשב בעובדה שרוב הגיוס הוא "מגובה" פדיונות, נעריך – אומר פנינג – שהשוק יוכל לספוג בקלות גם גידול בקצב ההנפקות.
