דוח הלמ"ס לחודש פברואר 2025 מצביע על המשך היחלשות ביצוא השירותים של ישראל. לאחר עלייה שולית של עשירית האחוז בחודש ינואר, חודש פברואר מסתיים בירידה של 1.1 אחוזים ביצוא השירותים – זאת כאשר מנכים את חברות ההזנק מנתוני הסיכום. במונחים כספיים, מדובר ביצוא כולל של 7.3 מיליארד דולר, ירידה בעלת משמעות כאשר בוחנים את הרכיבים המרכזיים המרכיבים את הכלכלה המודרנית של ישראל.
הפגיעה הבולטת ביותר באה לידי ביטוי בענף ההייטק, שהיוו לאורך השנים האחרונות את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ואחראים כיום על כ-80 אחוזים מהיקף השירותים העסקיים המיוצאים. יצוא שירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל חברות הזנק) ירד בחודש פברואר 2025 ב-3.1% והסתכם בכ-5 מיליארד דולר. בחודש הקודם עוד נרשמה עלייה של קרוב לשלושה אחוזים, אך הנתונים הנוכחיים מראים כי הגידול לא החזיק מעמד אל תוך הרבעון.
גם היצוא הכולל של שירותים עסקיים, הכולל בין השאר שירותי תוכנה, הנדסה, מו"פ, תקשורת, פרסום, תמלוגים ומסחר, הצטמצם בחודש פברואר בשיעור של 1.4 אחוזים – זאת לאחר שינואר הציג גידול של קרוב לאחוז שלם. מגזר השירותים העסקיים, שאינו כולל תיירות, תחבורה, ביטוח, שירותים ממשלתיים וחברות הזנק, הוא הליבה הכמותית של יצוא השירותים של ישראל, ועם נתח של 86 אחוזים מהסך הכולל, כל ירידה בו משמעותית לא רק לתקופה הנמדדת, אלא גם כהתראה מבנית לעתיד.
בתחום התיירות נמשכת הפגיעה הרציפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. ההכנסות מתיירים זרים, כולל הוצאות של עובדים זרים אך לא כולל דמי נסיעה, הסתכמו ב-214 מיליון דולר בלבד. נתון זה מבטא לא רק ירידה קונקרטית, אלא גם "שבר מגמתי", כהגדרת הלמ"ס, כלומר שינוי ארוך טווח בתפקוד הכלכלי של ענף זה. בישראל מבינים היטב את התלות של ענף התיירות במציאות הביטחונית, והנתונים מחזקים את הצורך לבחון מחדש את אופן ההתמודדות עם המגבלות הללו.
בתחום התחבורה התמונה מעורבת. בעוד דמי הנסיעה, המשקפים את יצוא שירותי הובלת הנוסעים, נותרו ברמה נמוכה של 39 מיליון דולר – ללא שיפור ביחס לחודשים האחרונים – דווקא בתחום שירותי התחבורה שאינם כוללים נוסעים נרשמה התאוששות מסוימת. מדובר בעלייה של 1.9 אחוזים לעומת ירידה משמעותית של 7.2 אחוזים שנרשמה בינואר. ייתכן שדווקא הגמישות של תחום זה אפשרה לו להתאושש מוקדם יותר מתחומים אחרים, אך קשה עדיין להעריך אם מדובר במגמה או תיקון רגעי.
חברות ההזנק, שהן נפרדות מנתוני היצוא המרכזיים, הוסיפו בפברואר 196 מיליון דולר להיקף הכללי של יצוא השירותים. למרות שסכום זה מתון ביחס לסך הנתונים, הוא חשוב בהערכת תפקוד שוק החדשנות והיזמות בישראל. בהיעדר עלייה ניכרת בהכנסות מהתחום, ייתכן שהאטה בפעילותן משקפת ירידה בעניין מצד משקיעים או מגבלות בשווקים שאליהם הן פונות.
התמונה הכללית משדרת ירידה מתמשכת כמעט בכל רכיב מרכזי של יצוא השירותים, עם דגש מיוחד על תפקודו של ענף ההיי-טק. אף על פי שמדובר רק בחודש אחד, השילוב בין פברואר לנתוני ינואר מצביע על חוסר יציבות קבועה. אם נוסיף לכך את ההשפעה המתמשכת של המצב הביטחוני ואת התנודתיות בשווקים הגלובליים, מתגבש חשש ממבנה כלכלי התלוי יתר על המידה במגזר צר, שעלול להגיב בתנודתיות חדה לכל משבר. בהתאם לכך, הגורמים הכלכליים בישראל עשויים להידרש לחשיבה מחודשת על מדיניות התמיכה בייצוא, על קידום מגזרים חדשים ועל הפחתת התלות המוגזמת במוקדי צמיחה בודדים.
