הסבב הנוכחי של עימותים בין ישראל לאיראן, שהחל במתקפה ישירה של ישראל, כבר מייצר השלכות מיידיות על מצבה הפיננסי של מדינת ישראל ועל התמונה הכוללת של סיכון האשראי שלה. שתי סוכנויות דירוג בינלאומיות מרכזיות, S&P Global Ratings ו-Fitch Ratings, פרסמו בימים האחרונים הערכות מצב עדכניות המצביעות על כך שישראל ניצבת מול עלייה בסיכון הגיאופוליטי, אך גם שומרת בינתיים על איתנות כלכלית משמעותית.
החשש המרכזי בדירוגי האשראי של ישראל נוגע לפגיעה באמון המשקיעים. הסיכון העיקרי שזוהה ב-S&P הוא ירידה באמון זרים ומשקיעים מוסדיים, שתביא לבריחת הון, לתנודתיות בשוקי ההון וללחצים בשער החליפין. לפי הדוח, למרות יציבות גבוהה ששררה במערכת הפיננסית הישראלית בעימותים קודמים, ייתכן מצב חדש – של עימות מתמשך ורחב היקף – שיגרום לשינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור והמשקיעים. הדוח אינו מצביע עדיין על תופעות כאלה בפועל, אך מזהיר מפניהן כאיום ממשי.
הדוח של S&P מצביע על כך שההשפעה הישירה של הסלמה ביטחונית בישראל אינה בהכרח מיידית או הרסנית, בשל חוזקה המבני של הכלכלה. התוצר המקומי הגולמי של ישראל מושתת בשיעור גבוה על מגזר ההייטק והשירותים הדיגיטליים – מגזר שאחראי ליותר מ-50% מהייצוא ו-20% מהתוצר. לכך נוספת יכולת עבודה מרחוק רחבת היקף, אשר מצמצמת את הפגיעה ממצבים של שיבושים גיאוגרפיים. גם התיירות, שתורמת רק 2%-3% לייצוא, אינה חשופה באופן קריטי. בנוסף, עתודת המט"ח של ישראל גבוהה מאוד – 229 מיליארד דולר, שהם 40% מהתוצר – ומספקת כיסוי של פי 1.7 לחוב החיצוני הכולל.
לפי Fitch, ההנחה הבסיסית היא שהעימות יישאר תחום בגבולות ישראל ואיראן, ולא יימשך מעבר למספר שבועות. הסוכנות מציינת כי מערכי ההגנה של ישראל חזקים, וכי התקיפות האיראניות – למרות עוצמתן – לא יצרו פגיעה מהותית בפעילות הכלכלית. השפעתן של פרוקסיז כמו חמאס וחיזבאללה, לפי Fitch, נפגעה מהותית בשל מבצעים צבאיים קודמים שביצעה ישראל, ולכן רמת הסיכון הכוללת מוערכת ככפופה לבלימה. Fitch אינה סבורה שהתגובה האיראנית עד כה מצדיקה שינוי בדירוג האשראי של ישראל, שעומד על A עם תחזית שלילית.
פיץ' מזהירה כי על אף ההערכה כי הסיכונים מוגבלים לעת עתה, קיימת אפשרות לאירועים משבשים יותר. דוגמה לכך היא תקיפה איראנית ישירה נגד יעדים אמריקאיים במפרץ – כולל בסיסים צבאיים בתוך מדינות ה-GCC – תרחיש שנחשב נדיר אך בעל פוטנציאל השפעה רחב. תרחישים מסוג זה אינם נכללים בהערכת הסיכון הבסיסית של פיץ', אך נבחנים באופן שוטף. במקרה של הסלמה חמורה הכוללת חסימת מיצרי הורמוז, מחירי הנפט עשויים לעלות משמעותית, וההשפעות על האמון הגלובלי במדינות האזור – כולל ישראל – עלולות להיות חמורות.
ההיבט התקציבי גם הוא נלקח בחשבון: אף על פי שלישראל יתרונות מבניים, העלייה החדה בהוצאות הביטחוניות כבר מורגשת – בין אם בפעולות ישירות ובין אם בהיערכות אזרחית רחבה. נטל הביטחון הכבד שצפוי להוסיף ולהתעצם, עלול להכביד על הגירעון ולשחוק את גמישות המדיניות הפיסקלית בטווח הבינוני. בהתחשב באוכלוסייה צפופה ושטח קטן יחסית, כל פגיעה פיזית בתשתיות עלולה להיות משמעותית מבחינה כלכלית ולגרום לנזקים רחבים, הן לפעילות הכלכלית והן לתקציב המדינה.
בנוגע למערכת הבנקאית, הדוח של S&P אינו מזהה סיכון מיידי לפגיעה בפעילות הפיננסית המקומית בישראל, אולם כן מתריע על סכנות עקיפות – בעיקר דרך ערוצים של חוסר יציבות אזורית. ירידה חדה בנזילות עולמית, או החרפה בגיוס הון חיצוני, עשויים להשפיע גם על בנקים ישראליים הפועלים בזירה הבינלאומית או מגייסים הון במט"ח. נוסף על כך, ככל שהמתקפות יכוונו לתשתיות אזרחיות או טכנולוגיות – כגון מתקני גז, תחבורה ונמלים – ההשפעה על הפעילות הריאלית תגבר, ועלולה להקרין גם על הסיכון האשראי בענפי מימון תשתיות, ביטוח ונדל"ן.
באופן כללי, התחזיות תחת תנאי ההסלמה הנוכחיים מציגה תמונה כפולה: מצד אחד – עוצמה מבנית פיננסית ויציבות במאקרו; מצד שני – חשיפה גוברת לסיכונים גיאופוליטיים, שסופם אינו ידוע, ושעשויים לפגוע בחוסן הכלכלי באופן בלתי צפוי.
בתוך כך, התייחס החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, למצב הכלכלי לנוכח המתווה ולתנאים הכלליים במשק. לדבריו, "כפי שמתבטא בנתוני המשק ומשוקף על ידי חברות הדירוג, הכלכלה הישראלית ממשיכה להוכיח את חוסנה ואת עמידותה, גם לנוכח אתגרים ביטחוניים משמעותיים. אגף החשב הכללי ימשיך לנהל את החוב הממשלתי באחריות, תוך שמירת אמון השווקים הפיננסיים – בישראל ובעולם כולו".
