רגולציה, ניהול סיכונים ומס תחרותי: הוגשו המלצות הוועדה לאסטרטגיה לאומית בקריפטו

הוועדה לגיבוש אסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו הגישה היום את המלצותיה בכנס הראשון בכנסת שהתמקד כולו בתחום הקריפטו בכנסת ישראל. לפי דוח הוועדה, בעוד מדינות אחרות מקדמות מדיניות פרואקטיבית לקריפטו, התעשייה הישראלית סובלת מבריחת מוחות ויזמים ומשוועת לרגולציה ברורה שעשויה להוביל לתרומה של 120 מיליארד דולר לתמ"ג בעשור הקרוב. "אם נפעל עכשיו ונעניק לתעשייה ודאות נוכל להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום", אמר יו"ר הוועדה אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר.

במהלך הכנס, שנערך תחת כותרת "אסטרטגיית קריפטו לישראל – מנוע צמיחה לכלכלת ישראל", הוצגו לראשונה ממצאי הדוח הסופי של הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3. באירוע, שנערך באולם ירושלים בנוכחות חברי כנסת, רגולטורים, נציגי תעשייה, יזמים ואנשי ציבור, נפרשה תמונת מצב של תחום הקריפטו בישראל לצד המלצות לצעדים אופרטיביים שיאפשרו, כחלק מאימוץ מדיניות רחבה, לתעשייה המקומית להפוך למובילה עולמית בתחום.

הועדה קראה לממשלה לאמץ אסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו שכוללת בין היתר: רגולטור אחוד: הקמת רגולטור אחוד או פורום מתאם בין כל הרשויות, שאחראי על רגולציה מעודדת – צמיחה ואימוץ חזון לאומי בתחום; מניעת הלבנת הון ומימון טרור: גיבוש הנחיות דיפרנציאליות לניהול סיכונים לפי רמת פעילות, שימוש בטכנולוגיות שיתוף מידע בין גופים וניתוח בלוקצ'יין אשר יאפשר ניהול סיכונים ראוי; רפורמת מיסוי: מיסוי תחרותי והשוואת הטבות המס בחברות המפתחות טכנולוגיה לתחום הבלוקצ'יין לחברות ההייטק המסורתי; הנפקות: חקיקה וקביעת כללים להנפקות של מטבעות יציבים ומטבעות שאינם ניירות ערך; המערכת הבנקאית: על בנק ישראל לפעול לעדכן את נב"ת 411 באופן שיאפשר לבנקים לנהל את הסיכון באופן ברור יותר, תוך זיהוי מדרגות פעילות המחייבות בדיקות מעמיקות יותר, לעומת פעילויות שאינן דורשות בדיקות מעמיקות. הכרה בכספים שמקורם בבעלי רישיון ישראלים ובעלי רישיון במדינות מובילות.

הוועדה קראה לחברי הכנסת לקדם רגולציה חכמה וייעודית שתאגד סמכויות קיימות תחת גוף אחד, ותעניק ודאות רגולטורית, יציבות ומרחב יזמי. כמו כן, המליצה הוועדה על פיתוח תשתית בלוקצ'יין לאומית בהובלת המדינה, שתאפשר שירותים חדשניים, מינהל ציבורי שקוף וזרימת מידע מאובטחת.

בדוח הוועדה צוין כי בישראל פועלות כיום כ-160 חברות בתחומי הקריפטו והבלוקצ'יין, המעסיקות מעל 3,300 עובדים מיומנים ושגייסו עד כה הון מצטבר של למעלה מ-4.25 מיליארד דולר. למרות ההישגים והפוטנציאל הטכנולוגי הרב, התעשייה הישראלית מתמודדת עם חסמים רגולטוריים וכשלי מיסוי משמעותיים. בשנת 2024 לבדה חלה ירידה של 7.5% במספר החברות הפעילות ושל 12% במספר העובדים, עדות ברורה למגמת כיווץ.

מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חה״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): ״כנס זה מהווה אבן דרך משמעותית בדיאלוג שבין החדשנות הטכנולוגית לבין הרגולציה, והוא עדות לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לקידום תחום הקריפטו בישראל. היום אנחנו לוקחים צעד משמעותי לכיוון גיבוש אסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו כמנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל צריכה לאמץ את דוח הוועדה הציבורית, וישנו צורך לחוקק את שינויי הרגולציה שהומלצו על ידי הוועדה במטרה להסיר את החסמים הרגולטוריים, ולאפשר להפוך את ענף הקריפטו למנוע צמיחה עבור כלכלת ישראל״.

ח"כ דן אילוז (הליכוד) אמר, "המשימה שלנו כמובילי מדיניות היא להבטיח שישראל לא תישאר מאחור במהפכה הכלכלית הבאה. טכנולוגיות כמו קריפטו הן לא גימיק חולף – הן הבסיס לעתיד הפיננסי הגלובלי, ואסור שישראל תפספס את ההזדמנות להיות בחזית. כמו שהצלחנו להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית בזכות רגולציה תומכת וראייה ארוכת טווח, כך אנחנו חייבים לפעול גם בתחום הקריפטו. היום אנחנו שולחים מסר ברור לחברות וליזמים בארץ ובעולם: ישראל פתוחה לחדשנות. זה טוב למשקיעים, זה טוב לאזרחים וזה טוב למדינה. הגיע הזמן שנבין שהעתיד כבר כאן – והשאלה היא רק אם נהיה אלו שמובילים אותו או נגררים אחריו".

ח"כ עודד פורר, (יו"ר סיעת ישראל ביתנו) אמר, "כבר לפני שנים זיהינו את פוטנציאל השינוי שמביאות איתן טכנולוגיות הקריפטו והבלוקצ'יין – לא רק כמכשירים פיננסיים, אלא כבסיס למהפכה כלכלית עולמית. מהלכים רגולטוריים להסדרת השימוש בטכנולוגיה שמקודמים בעולם, מחייבים את מדינת ישראל להתעורר ולבנות תשתית רגולטורית וכלכלית שתאפשר 'השתלבות' ולא 'היגררות'. ישראל חייבת לחשוב מחדש על מדיניות המיסוי, הפיקוח וההשקעות בתחומים האלה – כי בעתיד הקרוב זו לא תהיה שאלה של 'אם', אלא של 'מתי'. ישראל יכולה וחייבת להיות הקטר של תעשיית הקריפטו ולא איזה קרון שנשרך מאחור. ישראל ביתנו תאמץ את המלצות הוועדה כבסיס לחלק מהדרישות הקואליציוניות שלה בממשלה העתידית שתקום".

יו"ר הוועדה, אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר אמר, "הדו"ח שהצגנו ונכתב לאחר עבודה מעמיקה ויסודית, הוא לא רק מסמך תיאורטי אלא תוכנית פעולה ישימה שתעניק לישראל הזדמנות אחרונה לעלות על הרכבת ולממש את הפוטנציאל בכדי להפוך למוקד עולמי בתחום. השאלה היא האם נדע להפעיל את מלוא כובד המשקל הלאומי- במדיניות, ברגולציה, במיסוי ובמערכות הפיננסיות- כדי לאפשר לתחום לפרוח כאן, ולא במקום אחר. לעומת זאת, אם נמשיך להסס, נאבד יתרון תחרותי, מוחות, השקעות ועוגן לצמיחה עתידית."

סגן יו"ר הוועדה, ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו אמר, "הבאנו היום עבודה מעמיקה שתוכל להיות בסיס לאסטרטגית קריפטו לישראל. יש לנו יש את ההזדמנות המופלאה ביותר. יש כאן את הטאלנט, יש כאן את היזמים. קריאתם של חברי הכנסת בליאק, פורר ואילוז לממשלה לאמץ את המלצות הועדה ולעמוד על גיבוש אסטרטגיית קריפטו לאומית היא הדרך לפעול. ככה זה עבד באירופה, ככה זה עובד בארה"ב. זה הכיוון וכך נוכל להפוך את ישראל למעצמת קריפטו, ואת הקריפטו, למנוע צמיחה אדיר של כלכלת ישראל."

אדם בניון, ממייסדיי קוליידר ונצ'רס וקוליידר לאבס אמר, "תפקידי כקרן הון סיכון הוא להביא כסף מהעולם ולהשקיע בחברות ישראליות. למדינת ישראל יש הון אנושי מהטוב העולם. אבל כשזה מגיע לבנות פה חברה בתחום שלנו- זה בלתי אפשרי. יזמים לא מצליחים לפתוח חשבון בנק ולקבל כספי השקעה ולשלם משכורות בישראל. שלוש שנים אנחנו בסבב אינסופי עם גורמי מקצוע, לכולם הסברנו את החשיבות של התעשייה הזו. הגענו למסקנה שלא יהיה שינוי עד שלא תהיה תפיסה אסטרטגית. הדבר הזה נמצא בידיים שלכם, מקבלי ההחלטות. אסור לנו לפספס את המהפכה הזו, היא קורית בכל העולם וישראל חייבת להוביל אותה כפי שהיא הובילה מהפכות אחרות."

ח"כ אלי בן דלל (הליכוד) אמר, "עידן המזומנים הולך ומסתיים, ואנחנו צריכים לעשות הרבה מאד הסברה- גם עבור חברי הכנסת אך גם בקרב צעירים דרך משרד החינוך".

פרופ' אלי בן-ששון, מנכ"ל ומייסד Starkware אמר, "לישראל יש את הפוטנציאל להיות קריפטו ניישן, אבל הזמן דוחק, ארה"ב שועטת קדימה ומעניקה את התנאים הכי טובים לפתח את התעשייה אצלהם. אין סיבה שלא נהיה קריפטו ניישן, יש לנו את כל היכולות לכך."

יעל אלעד, שותפה, Aleph VC: "החברות שאנחנו מקימים מייצרות הון כלכלי אמיתי לישראל. המטרה שלנו היה להמשיך לראות חברות גדולות שצומחות מתוך מדינת ישראל ואין סיבה שזה לא יקרה גם בקריפטו. יש היום כיסי פעילות של ישראלים במקומות שונים בעולם, והשאיפה שלנו לראות את האנשים האלו חוזרים."

פרופ' בני פנקס, מומחה לקריפטוגרפיה מאונ' בר אילן אמר, "ישראל היא מעצמה במחקר קריפטוגרפי. רוב השנים המחקר עסקנו בתיאוריה אבל הקצב שפיתוחים תיאורטיים בתחום הזה עברו לתעשייה הוא מדהים. יש המון ישראלים מומחים בתחומם שמעדיפים לעבוד בחו"ל, את כל הידע ולאחר מכן הרווחיים מהמוחות הישראליים, מרוויחות חברות מדינות אחרות. המטרה שלנו לאפשר לטאלנטים הישראלים, שהם הכי טובים בעולם, לעבוד כאן."

יובל רואש, מנכ"ל ומייסד Bits Of Gold:"החסם המרכזי שמונע מהתחום הזה לפרוץ קדימה הוא חסם בנקאי. גם כשיש כוונה טובה מצד רגולטורים- בלי התערבות מצד הכנסת, החסם הזה יישאר. אם נצליח לפתור אותו, פתרנו 90% מהבעיות של התחום. חייבים שינו תפיסתי, וזו ההזדמנות להתחיל אותו. הדו”ח שמונח לפניכם נותן מפת דרכים ברורה – רגולטורית וחקיקתית. הזמן לפעול הוא עכשיו. אם לא נעשה את זה- פשוט נפספס את הרכבת."

ליאור לאמש' שותף-מייסד ומנכ״ל GK8 שנרכשה ע״י Galaxy האמריקאית, המפתחת פלטפורמה לניהול והגנה של נכסים דיגיטליים עבור מוסדות פיננסיים: "בזמן שבעולם מאפשרים לבנקים ולאזרחים להחזיק ולסחור בנכסים דיגיטליים בצורה בטוחה, אצלנו הרגולציה עוד לא קיימת. ממש כאן בישראל קיימת טכנולוגיית Custody כחול-לבן מוכחת, שארגונים גלובליים ענקיים כבר בונים עליה את תשתיות העתיד, והיא יכולה לשרת גם את הגופים המוסדיים המפוקחים כאן, להגן על העתיד של הכסף, ולהפוך את ישראל למובילה גם בתחום הבלוקצ׳יין, אם רק תוסדר הרגולציה.״

אלי טובול, סגן בכיר והמפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים, רשות שוק ההון: "קריפטו הוא אחד מהתחומים המרתקים שיש לנו את הזכות לפקח ולעסוק בו כי יש בו טכנולוגיה ופוטנציאל להכניס חדשנות בכל העולמות הפיננסים. חשוב מאד שגם תהיה רגולציה שתאפשר לפתח אותו."

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "יש לנו חשיבות מכרעת לפתוח פלונטרים בתחום שחשוב לעתיד ואסטרטגי למדינה".

אלון מורוך, מנכ״ל מייסד SSVNetworks אמר, "החדשנות הישראלית בתחום הבלוקצ’יין נמצאת בחזית העולמית- יזמים ויזמות מישראל מובילים פרויקטים שמעצבים את התעשייה הגלובלית. לצד האתגרים, אנחנו רואים גם פוטנציאל אדיר: ביכולת לייצר מקומות עבודה, להרחיב את הייצוא, ולהביא השקעות ומשאבים בינלאומיים לישראל. חשוב שיתקיים שיח ענייני מול מקבלי ההחלטות, כדי לוודא שהתעשייה הזו תוכל לצמוח כאן- לטובת הכלכלה המקומית והדור הבא של ההייטק הישראלי."

בן סמוחה, מנכ"ל קריפטו ג'נגל: "ישראל מעצמת הייטק, סייבר ופינטק. ולמרות כל זה – החסמים פה עצומים. הידע מצד הרגולטורים והמחוקקים והבנקאים נמצא ברצפה. ההבנה של השינויים הטקטוניים שמתחוללים בכסף ובכלכלה- לא מחלחלת פה. חייבים לאמץ את מה שארה”ב עושה ולהתחיל ממינוי הפרויקטור שירכז את התחום ומסדרת חינוך חדה שמסבירה למה האסטרטגיה האמריקאית היא הנכונה."

שאולי רג׳ואן שותף מנהל בקרן Masterkey VC, ושותף מייסד בפורום חברות הקרפיטו אמר, "להיות יזם ישראלי זה להילחם במקביל בחזיתות רבות שלא קיימות ליזמים אחרים מהעולם. אני וחבריי מפורום חברות הקריפטו עובדים ימים כלילות בכדי שישראל לא תוותר על תעשיית הקריפטו המקומית- על המוחות המבריקים שיש כאן ומבוקשים בכל העולם ועל היזמים פורצי הדרך. אין סיבה שהמשק הישראלי לא יהנה מהכישרונות והתעוזה הישראלית, ובטח שאין סיבה שאזרחי מדינות אחרות ירוויחו מהם. יצירת מקומות עבודה, הגדלת היצוא, הקמת מרכזי פיתוח, רכישות של מיזמים מקומיים והגדלת הפריון במשק הם קצה הקרחון במה שהתעשייה המקומית בתחום יכולה לייצר תוך זמן קצר".