איך זה ישפיע על ענקיות הטכנולוגיה? אם שמעתם לאחרונה את המונח "פילאר 2" (Pillar 2) או "מס מינימלי גלובלי" ותהיתם מה זה אומר, אתם לא לבד. בשנים האחרונות מדינות העולם, בהובלת ארגון ה-OECD, החליטו לשים סוף למצב שבו חברות ענק רב-לאומיות מעבירות רווחים ממדינה למדינה כדי להתחמק מתשלום מס.
היום משרד האוצר פרסם טיוטת תקנות חדשה שנועדה להשלים את החוק שעבר בשנה שעברה. המטרה פשוטה: לוודא שחברות עם הכנסות ענק ישלמו מס חברות של לפחות 15% כאן בישראל.
למה צריך את זה?
עד היום, חברות רב-לאומיות גדולות יכלו לנצל הטבות מס במדינות מסוימות ולשלם מס נמוך מאוד. הכללים החדשים קובעים רף תחתון, אם חברה משלמת פחות מ-15% במדינה מסוימת, מדינה אחרת יכולה "להשלים" לה את המס. ישראל רוצה לוודא שהכסף הזה יישאר בקופה שלנו ולא יעבור למדינות אחרות שבהן החברה פועלת.
הבשורה בתקנות: פחות בירוקרטיה לחברות
חישוב המס הזה הוא משימה מורכבת מאוד שדורשת אלפי נתונים. כדי לא להכביד על החברות (ועל רשות המסים), התקנות החדשות מציעות כמה "קיצורי דרך" חכמים שנקראים "נמלי מבטחים" (Safe Harbors):
פטור מחישובים מסובכים (נמל מבטחים זמני): בשנים הראשונות (תקופת המעבר), חברות יוכלו להשתמש בדוחות שהן כבר מגישות ממילא למס הכנסה (דוח CbCR) כדי להוכיח שהן עומדות בכללים, במקום להתחיל בחישובים חדשים ומתישים.
מבחנים פשוטים: חברה תוכל לקבל "פטור" מהמס המשלים אם היא תוכיח שהיא כבר משלמת מס אפקטיבי של 17% לפחות, או אם הרווחים שלה בישראל קטנים יחסית.
הקלות לחברות קטנות בתוך הקבוצה: אם לקבוצת ענק יש חברה בת קטנה בישראל שהפעילות שלה זניחה, היא תוכל לדווח בשיטה פשוטה ומהירה יותר.
מה זה אומר מבחינתנו?
עבור האזרח הקטן, המהלך הזה לא משנה את מס ההכנסה האישי שלנו, אבל הוא קריטי לקופת המדינה. הוא מבטיח שישראל תישאר רלוונטית במפת המס העולמית, שחברות הענק ימשיכו לפעול כאן בתנאים הוגנים, ושהמס שהן צריכות לשלם על הפעילות שלהן בארץ יגיע למדינת ישראל ולא למדינות זרות.
התקנות הללו צפויות להיכנס לתוקף במקביל לחוק הראשי, ולהפוך את ישראל לחלק בלתי נפרד ממהפכת המיסוי העולמית.
