כמיליארד שקל הושקעו בכ-200 חברות טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך

התוכנית הלאומית לביו קונברג'נס - שילוב של התקדמות במדע הביולוגי והאצת הפיתוח של מחשוב, אוטומציה ובינה מלאכותית - מציגה צמיחה מואצת בשלוש השנים האחרונות, כך עולה מדוח של רשות החדשנות
פיתוח מדעי | צילום: שאטרסטוק

פיתוח מדעי | צילום: שאטרסטוק

התוכנית הלאומית לביו קונברג'נס – שילוב של התקדמות במדע הביולוגי והאצת הפיתוח של מחשוב, אוטומציה ובינה מלאכותית – מציגה צמיחה מואצת, שממקמת את ישראל בלב מהפכה טכנולוגית עולמית. בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום כ-900 מיליון שקלים מהממשלה והשוק הפרטי, כך עולה מדוח חדש של רשות החדשנות.

בנוסף, הוקמו תשתיות מחקר מתקדמות, הושקו מאגדי מחקר פורצי דרך וקהילת החברות המקומית צמחה ל-186 חברות, גידול של עשרות אחוזים בתקופת התוכנית הלאומית וכפליים לעומת לפני חמש שנים. התחום הופך למנוע צמיחה חדש של ההייטק הישראלי.

במרכז המגמה ניצבת העובדה שהמדינה בחרה לראשונה להוביל תחום טכנולוגי עתידי מקצה לקצה, עם תכנון רב שנתי, תקציבים משמעותיים ומעורבות הדוקה של האקדמיה, התעשייה ומגוון גופים במדינה – משרד האוצר (אגף התקציבים), משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מפא"ת , ות"ת (מל"ג) ורשות החדשנות. השילוב הזה, בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב ובינה מלאכותית, מייצר בישראל תשתית ייחודית לפיתוח תרופות, מזון, אנרגיה, חומרים מתחדשים ופתרונות לתעשייה.

מחקר ופיתוח, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
מחקר ופיתוח, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לביו קונברג'נס, הפועלת במסגרת פורום תל"מ מציגה התקדמות רחבה בכל רכיביה, עם השקעות מצטברות של 276 מיליון שקלים בשנים 2023 עד 2025. מעבר להשקעות אלו בתשתיות המו"פ, השקיעה רשות החדשנות השקעות ישירות בסטארטאפים המפתחים מוצרים המבוססים על ביו קונברג'נס בסך כולל של כ-350 מיליון שקלים.

המרכז לביו התקנים של התעשייה האווירית וחברת בקרמוס נמצא בשלבי הקמה ויתוקצב בסכום של עד 113 מיליון שקלים, מתוכם 75 מיליון יושקעו על ידי רשות החדשנות.

המרכז למולטי אומיקס, שהוקם בטכניון בשותפות עם אוניברסיטת בן גוריון וחיפה, נתמך ע"י ות"ת בהיקף של 15 מיליון שקלים ומעניק לראשונה בישראל יכולות אינטגרטיביות בתחומי גנומיקה, פרוטאומיקה, ליפידומיקה, מטבולומיקה ומיקרוביום. בנוסף, ות"ת רכשה ציוד מחקר יקר ערך לאקדמיה בהיקף של 47 מיליון שקלים.

הטכניון, ארכיון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הטכניון, ארכיון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בתחום המחקר הרב תחומי פועלים שבעה מאגדים, שבהם הושקעו כ-179 מיליון שקלים בשלוש שנים ע"י רשות החדשנות והתעשיה. בין המאגדים: CRISPRIL לעריכה גנטית המבוססת בינה מלאכותית.

כמו כן, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מימן 99 מחקרים יישומיים בתחום בהיקף של כ 50 מיליון שקלים. מפא"ת ורשות החדשנות מפעילות תוכנית אתגרים בתקציב כולל של 25 מיליון שקלים וכן תומכת בקבוצות מו״פ ביטחוניות בהיקף של 10 מיליון שקלים.

בתחום הרגולציה פעל שירות המזון הארצי בשיתוף רשות החדשנות במסגרת פיילוט שאפשר אישור ראשון למוצרי חלב מתורבת של Imagindairy ו- Remilk וכן בקר מתורבת של Aleph Farms.

מחקר ופיתוח | צילום: שאטרסטוק
מחקר ופיתוח | צילום: שאטרסטוק

במקביל פועל מסלול מיזמים משבשים עם תקציב של 20.9 מיליון שקלים לשלוש חברות בעלות אתגר רגולטורי מורכב, בהן Precise Bio שמפתחת קרניות מודפסות, SpotItEarly שמפתחת מערכת לאבחון סרטן באמצעות תגובות כלבים ו- Edity Therapeutics המפתחת מערכת תאים מהונדסים להובלת מטען טיפולי.

בתחום ההון האנושי מימנה רשות החדשנות 11 תוכניות הכשרה בהיקף 11.7 מיליון שקלים ובהן הכשרות לעובדי מדעי החיים בתעשיית הבשר המתורבת, הכשרות להדפסת רקמות תלת ממד, שילוב מהנדסים בבתי חולים, הכשרות ברגולציה רפואית וביולוגיה חישובית ותוכנית להכשרת מנכ״לים לחברות דיפ טק עם דגש ביו קונברגנס.

מפא"ת הוציאה לפועל 4 מחזורים של תוכנית BIO להכשרת עתודאים לביולוגיה חישובית. ות"ת מוציאה לפועל תוכנית מלגות דוקטורט ובתר דוקטורט בהיקף כולל של כ- 12 מיליון שקלים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | צילום: חנה טייב
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | צילום: חנה טייב

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הדוח הנוכחי מספר סיפור עמוק וברור. ישראל נכנסת לעשור שבו ביולוגיה, הנדסה וחישוביות יהפכו לבסיס של תעשיות שלמות. ברגע שמדינה מצליחה לחבר מערכות ידע רחבות כל כך לתוכנית לאומית אחת, נפתחת בפניה הזדמנות נדירה".

לדבריו, "אנו רואים כבר היום איך המאמץ המשותף של המדינה, האקדמיה והתעשייה הופך לרצף של תוצאות אמיתיות. החברות שקמות כאן, התשתיות שנבנו, יכולות המחקר החדשות והמודלים הרגולטוריים שאנו מובילים, לכולם יש השפעה ישירה על העתיד של ההייטק הישראלי. ביו קונברג'נס הוא הזדמנות לייצר מנוע צמיחה חדש להייטק הישראלי."

ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו קונברג'נס: "ישראל התברכה בחוקרים מצוינים, במהנדסים יוצאי דופן ובסביבה שמטבעה מעודדת ניסוי ויצירתיות. אבל ההישג האמיתי של השנים האחרונות הוא היכולת להפגיש את כל אלו ולבנות קהילה רב תחומית שפועלת יחד. אנו רואים איך שיתופי הפעולה בין מעבדות, חברות ואקדמיה מייצרים פריצות דרך בקצב שלא הכרנו. תשתיות חדשות מאפשרות להתמודד עם שאלות מדעיות שבשנים עברו היו דורשות שיתופי פעולה בינלאומיים מורכבים.

"ההתפתחות הרגולטורית מעניקה לסטארטאפים יכולת להגיע לשוק מהר יותר. אנו עומדים בנקודה שבה אפשר לראות כיצד ישראל בונה לעצמה תעשייה חדשה שמתבססת על מדע עמוק, הנדסה מתקדמת ויכולות חישוב ברמה הגבוהה בעולם. זוהי שליחות לאומית ואנו רק בתחילת הדרך", הוסיף.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות