מליאת רשות ניירות ערך אישרה תיקון להוראה החלה על מנהלי קרנות נאמנות, במסגרתה נקבעו תנאים נוספים להשקעת הקרנות באגרות חוב של תאגידים זרים, וכן חודדו כללי הסימון של קרנות בעלות חשיפה לנכסים אלו.
במרכז ההוראה עומדת חובת גילוי באמצעות הוספת "סימן קריאה" (!) לשמן של קרנות נאמנות המשקיעות באג"ח של תאגידים זרים שאינם בעלי זיקה לישראל. ההוראה מתייחסת לחברות שהתאגדו ופועלות מחוץ לישראל, אך גייסו חוב מהציבור הישראלי בלבד – תופעה שהתרחבה בשנים האחרונות בשוק ההון המקומי.
התיקון החדש נועד לייצר בהירות רגולטורית ולחזק את הקשר בין תאגידים זרים לבין המשק הישראלי, כתנאי להכרה בהם כבעלי זיקה לישראל. בין הדרישות החדשות: חובת מינוי רואה חשבון מבקר בעל רישיון ישראלי עבור תאגיד זר המבקש להיחשב כבעל זיקה מקומית.
עוד באותו הנושא
בנוסף, נקבעה חלופה ניהולית חדשה – תאגיד זר יוכל להיחשב כבעל זיקה לישראל גם אם לפחות שניים מבין נושאי המשרה הבכירים (יו"ר, מנכ"ל, סמנכ"ל כספים או אחראי רגולציה) הם תושבי ישראל, גם אם רוב חברי הדירקטוריון אינם ישראלים.
חלופה נוספת עוסקת בפעילות הכלכלית של החברה: תאגיד ייחשב כבעל זיקה לישראל אם מרבית הכנסותיו מופקות בישראל או אם עיקר נכסיו ממוקמים במדינה.

לצד ההחמרה בדרישות, הרשות גם קובעת מנגנון הקלה למנהלי הקרנות בדמות "תקופת ריפוי" של שלושה חודשים. תקופה זו תאפשר להם להתמודד עם שינויים בזיקה של תאגידים לישראל מבלי להידרש למכירה מיידית של ההחזקות – מהלך שעלול לגרור הפסדים.
יו"ר הרשות, עו"ד ספי זינגר, מסר כי "התיקון הוא צעד נוסף של הרשות לשם הגדלת היצע ההשקעות וגיוון שוק ההון הישראלי, תוך הבטחת הגנה מיטבית על ציבור המשקיעים וחיזוק יכולות הפיקוח והאכיפה של הרשות. השינויים בהוראה הם חלק בלתי נפרד ממדיניות הרשות לאזן בין התכליות החשובות של שמירה על עניינם של המשקיעים והבטחת יכולות הפיקוח והאכיפה של הרשות, לצד עידודם של תאגידים מתאימים להנפיק ניירות ערך בישראל".




