איך תיראה האקדמיה בישראל ובעולם בשנת 2050? ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים התארח בתוכנית "ישראל 2050" בהגשת ד"ר אמציה סמקאי, וניסה לצייר את מפת הדרכים להשכלה הגבוהה של העתיד. לדבריו, האקדמיה בשנת 2050 לא תסתפק בהרצאות פרונטליות ובחומרי קריאה – אלא תהפוך למערכת חכמה ודינמית, שתותאם אישית לכל סטודנט.
צזנה הסביר כי תהליך בחירת תחום הלימודים יהיה שונה לחלוטין מזה המוכר כיום: "כאשר סטודנט יירשם ללימודים, הוא ייפגש עם יועצת אקדמית שתעבוד בצמוד למערכת בינה מלאכותית. המערכת תנתח את היכולות האישיות, את מגמות השוק והתחזיות לעתיד, ותציע מסלול מותאם אישית. היועצת האנושית תוודא שהכל מתאים ותכוון את הסטודנט לבחירה המדויקת ביותר בשבילו".
עוד באותו הנושא
בתוך הכיתות עצמן, צזנה מתאר מציאות היברידית: מצד אחד שימוש בטכנולוגיות כמו VR (מציאות מדומה), המאפשרות לסטודנטים להשתתף מרחוק; מצד שני – יתרון ברור לנוכחות הפיזית. "המשקפיים יאפשרו חוויה פונקציונלית, אבל מה שהסטודנט יפסיד בכך הוא הנכס החשוב ביותר של האקדמיה – רשת הקשרים שהוא בונה עם פרופסורים ועמיתים, קשרים שילוו אותו לקריירה ולעתיד המחקרי שלו" אמר.
עוד ציין צזנה כי אקדמיית העתיד תתבסס יותר ויותר על למידה מבוססת פרויקטים. במקום עשרות שיעורים תיאורטיים, הסטודנטים יידרשו להתמודד עם אתגרים אמיתיים שהעולם התעשייתי מציב. "כבר מהרגע הראשון הסטודנט יוכל להגדיר פרויקט שמעניין אותו ושיש לו ערך בשוק, והבינה המלאכותית תכוון אותו לקורסים ולמשאבים הנדרשים כדי להשלים אותו בהצלחה" הסביר.

עם זאת, הוא הדגיש כי דווקא בעידן דיגיטלי ומבוזר, יישאר ערך עצום ליכולות הרכות – שיתופי פעולה, תקשורת בין-אישית ויכולת בניית קשרים. בסיום הלימודים, אמר, הבינה המלאכותית תסייע בשיווק הסטודנט לתעשייה, אך מה שיכריע את עתידו יהיה מיומנויותיו החברתיות והקשרים שטיפח לאורך הדרך.
חזונו של ד"ר צזנה מציב אתגר כפול למוסדות האקדמיים: מצד אחד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, ומצד שני שימור הערך האנושי והקשרים שבונים את ההון החברתי של הדור הבא.




