מהם האינטרסים הכלכליים שמניעים את המדינות המתווכות בהסכם?

המעורבות של מדינות זרות ברצועת עזה אינה רק עניין ביטחוני ודיפלומטי, אלא משקפת גם אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים מורכבים • אל"מ במיל' גבי סיבוני, עמית מחקר ב-ICGS: "לכל מדינה יש את האינטרס שלה גם בתוך עזה, אינטרס פוליטי וכלכלי, וצריך להתבונן בעניין בקשב רב"

ההסכם ישפיע על הכלכלה במזרח התיכון? אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

המלחמה ברצועת עזה רחוקה מלהסתיים, וההתפתחויות באזור עדיין טומנות בחובן סיכונים גדולים מבחינה ביטחונית וכלכלית. במשדר מיוחד "שבים הביתה" עם מירב לרנר, אל"מ במיל' גבי סיבוני, עמית מחקר ב-ICGS, סקר את ההשפעות המורכבות של המעורבות הבינלאומית והסביר כיצד מדינות המתווכות מנסות למקסם את האינטרסים שלהן.

"הלחימה כבר לא תהיה בנוכחות החטופים שלנו, ולכן חמאס יהיה חשוף לכוחה של מדינת ישראל". הסבירה את הרקע למהלך הצבאי הנוכחי והסיכויים לפריצת דרך מבצעית. לדבריו, חמאס לא יתפרק מיוזמתו מהנשק שלו, והמערכת הבינלאומית אינה מסוגלת לבצע את הפעולה הזאת במקומו.

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני | ראש ממשלת קטאר
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני | ראש ממשלת קטאר

בפן המדיני והכלכלי, סיבוני הדגיש כי כל אחת מהמדינות המתווכות – ארה"ב, טורקיה, מצרים וקטאר פועלת לפי שילוב אינטרסים פוליטיים וכלכליים. "לכל מדינה יש את האינטרס שלה גם בתוך עזה, אינטרס פוליטי וכלכלי, וצריך להתבונן בעניין בקשב רב." בכך, הוא מסביר שהמעורבות אינה רק דיפלומטית אלא גם מנוגדת אינטרסים של מדינות שונות, ומשפיעה על השקעות, סחר ותשתיות באזור.

מצרים, לדוגמה, מנסה לשמר את שליטתו של חמאס ברצועת עזה ולחזק את מעמדה מול ארה"ב. סיבוני ציין כי מצרים פועלת להרחבת הלובי שלה בוושינגטון ולהבטחת סיוע כלכלי, לצד חיזוק תשתיות בסיני. "היא מנסה למקסם את היתרונות הכלכליים שלה מהסכם השלום ומהנספח הביטחוני, ומכינה את עצמה לכל תרחיש – גם התקפי".

צפו בריאיון המלא:

קטאר, לפי סיבוני, מהווה גורם מרכזי הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית. "קטאר היא חמאס. יתרונה הוא שחמאס שולט ברצועת עזה – המקום היחיד שבו לאחים המוסלמים יש אחיזה טריטוריאלית." ההתקפה הישראלית בדוחא, לדבריו, ערערה את שיווי המשקל הפנימי של קטאר, מה שהוביל אותה להיכנס כמתווכת, אך היא ממשיכה לפעול בהתאם לאינטרסים שלה, כולל השקעות והשפעה כלכלית באזור.

גם בסעודיה קיימת התלבטות בין אינטרסים כלכליים לפוליטיים. "יש כבר מסחר בין ישראל לסעודיה, ואם ייכנסו השפעות גדולות בתחום המים והתשתיות – תחומים בהם ישראל פועלת ומשקיעה – זה יכול להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי. עם זאת, הסיכון נותר גבוה כל עוד המלחמה בעזה נמשכת".

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן | צילום: רויטרס
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן | צילום: רויטרס

הבנת המנגנונים הכלכליים לצד הפוליטיים, לפי סיבוני, היא המפתח להבנת התמונה הכוללת במזרח התיכון. ההשפעות על ישראל ניכרות בתחומים שונים – השקעות, מסחר, תשתיות ושוק העבודה – והן עשויות לעצב את המדיניות הכלכלית והאסטרטגית בשנים הקרובות.

לסיום, סיבוני קרא לצופים ולמקבלי החלטות להתבונן בקשב רב על המעורבות של כל המדינות המתווכות. "הבנה של המנגנונים הכלכליים לצד הפוליטיים יכולה להשפיע באופן ישיר על מסחר, השקעות ותשתיות בישראל".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות