שותף מייסד בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל, אריק קליינשטיין מזהיר כי התחזקות הדולר-שקל והסביבה המאקרו-כלכלית בישראל עלולות להוביל להשפעות עומק על תעשיית ההייטק המקומית – מעבר לתנודתיות קצרת טווח.
בריאיון לתוכנית "שורת הרווח" אמר קליינשטיין כי הקרן משקיעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים, בעיקר בתחומי תוכנה וסייבר, וכי כבר כיום מורגשת מגמה מדאיגה של שינוי בשיקולי מיקום פעילות החברות.
לדבריו, גידור מטבעי אינו פתרון רלוונטי לסטארטאפים צעירים: "גידור הוא פתרון לטווח קצר של חודשים עד שנה. חברות צריכות את הכסף לפיתוח, לא להגנות פיננסיות".
קליינשטיין התריע מפני פגיעה אפשרית בתדמית ישראל כמרכז חדשנות יקר מדי: "ברגע שהתדמית של ישראל כמקום שבו החדשנות יקרה מדי תתחזק – נתחיל לראות ירידה בזרימת ההון הזר וההשקעות". לדבריו, ההייטק הישראלי תלוי במידה רבה בהון בינלאומי ובחברות גלובליות שמגיעות לאתר טאלנט מקומי.
בהתייחס לשוק העבודה, הוא ציין כי שילוב של עלויות גבוהות ושינויים בביקוש הגלובלי למתכנתים עלול להוביל לכך שחברות יתחילו להעביר משרות פיתוח לחו"ל: "יש טאלנט טוב גם במקומות אחרים בעולם, ואם זה הופך יקר מדי – ימצאו פתרונות מחוץ לישראל”.
קליינשטיין הדגיש כי הפגיעה האפשרית, לדבריו, אינה מיידית אלא מצטברת: שינוי תדמיתי וכלכלי “ייקח זמן לתקן גם אם שער השקל יתחזק בעתיד".
בהתייחס למדיניות אפשרית מצד הממשלה ובנק ישראל, אמר כי אינו מתכוון להציע המלצות ישירות, אך קרא לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים הכלכליים כדי למנוע הידרדרות ארוכת טווח.
בסיום התייחס להצעה רגולטורית המחייבת בוגרי יחידות טכנולוגיות, ובהן 8200, לרשום חברות בישראל גם במקרה של רילוקיישן, וכינה אותה בעייתית: "מהלך כזה צריך להיעשות בזהירות, ולא רטרואקטיבית. ההשפעה שלו תורגש רק בעוד עשור, אבל עלולה להיות משמעותית לכלכלה הישראלית".
לדבריו, הפתרון המרכזי לעידוד יזמות הוא דווקא הקלה במיסוי והפחתת חסמים, כדי לשמר את החברות והיזמים בישראל.
