המתיחות הגיאופוליטית בעולם ובמזרח התיכון ממשיכה להיות אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היציבות בשוק האנרגיה, כך עולה מדבריו של ליאור שמואלי, יועץ כלכלי במכון לאנרגיה והסביבה, בריאיון בתוכנית "סוגרים שוק" עם מלי לבייב בנימיני.
לדבריו, השקעות בתשתיות אנרגיה נחשבות אמנם ליציבות יחסית לאורך זמן, אך הסיכון הגיאופוליטי מעלה את פרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים. “יש כאן גם פגיעה אפשרית בתשתיות וגם חוסר יציבות אזורית, ולכן משקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר”, הסביר.
למה הישראלים משלמים מסים גבוהים כל כך על מחירי האנרגיה? צפו בקטע:
בהתייחס להשפעת מחירי הדלק על מדד המחירים לצרכן, ציין שמואלי כי העלייה במחירי האנרגיה צפויה לבוא לידי ביטוי במדד הקרוב. "מחיר הדלק קפץ באפריל, ואנחנו מעריכים השפעה ישירה של כ-0.3%-0.4% על המדד", אמר, והוסיף כי הדלק לבדו מהווה כשליש מההשפעה.
אחד הגורמים הממתנים, לדבריו, הוא שער החליפין. "ללא הירידה בשער הדולר, מחיר הדלק היה גבוה משמעותית", אמר, והוסיף כי קיימת קורלציה מסוימת בין נפט לדולר בשווקים רגילים, אך בתקופות של תנודתיות חריגה הקשר נחלש.
בהשוואה בין ישראל לארצות הברית, הדגיש שמואלי את השפעת המיסוי: "בישראל המס על הדלק הוא מהגבוהים בעולם, והבלו יחד עם המע”מ הופכים את המחיר בתחנות לרגיש פחות לשינויים במחיר הנפט העולמי". לדבריו, כשליש ממחיר הבנזין נקבע על ידי המס הקבוע.
לגבי מחירי הנפט עצמם, ציין כי בתקופות האחרונות הם נעו סביב רמות גבוהות יחסית ואף הגיעו לשיאים של כ-120 דולר לחבית. "העולם התרגל גם לרמות גבוהות וגם לרמות נמוכות, אבל התנודתיות הנוכחית יוצרת אי-ודאות", אמר.
שמואלי התייחס גם לעבודת המכון שבו הוא פועל, העוקב אחר כלל מחירי האנרגיה – בנזין, סולר, חשמל, גז טבעי וגז בישול. לדבריו, הנתונים מתורגמים למדדים שמאפשרים להבין את השפעת האנרגיה על משקי הבית והמשק כולו.
"אנרגיה היא רכיב משמעותי בהוצאות משקי הבית, ולכן שינוי במחירים משפיע לא רק על תחבורה אלא גם על תחומים נוספים במשק", סיכם.
