היום (חמישי) נרשמה היסטוריה בוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר בתום ארבע ישיבות סוערות במיוחד, אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את התיקון לחוק תאגידי מים וביוב. המהלך, שמובילים שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן יחד עם חברי הכנסת איתן גינזבורג ווליד טאהא, נועד לבצע שינוי מבני עמוק במשק המים הישראלי: מתן אפשרות לרשויות מקומיות יעילות ואיתנות לנהל את משק המים והביוב שלהן באופן עצמאי, ללא צורך בתיווך של תאגיד מים נפרד.
במהלך הדיונים, הציג שר האנרגיה אלי כהן קו תקיף נגד המבנה הנוכחי של משק המים. לדבריו, הקמת התאגידים בשנות ה-2000 נועדה לפתור בעיה אמיתית של הזנחת תשתיות, אך עם השנים הפכה המערכת למנופחת ומסורבלת. "זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו", הצהיר השר כהן. "אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג'ובים מיותרים שיוצרים בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה".
לפי הצעת החוק, רשויות שיעמדו בקריטריונים מקצועיים נוקשים יוכלו לבטל את התאגיד העירוני ולחזור לניהול ישיר. השר כהן הדגיש כי המהלך יבטל משרות פוליטיות מיותרות ויחזיר את האחריות לידי נבחרי הציבור המקומיים. "אם תשאלו תושבים מי מנכ"ל תאגיד המים, אף אחד לא ידע. אם תשאלו מי ראש העיר – כולם ידעו. מי שחייב דין וחשבון לציבור הוא ראש המועצה", אמר כהן בוועדה.
האישור בוועדה לא הגיע בקלות. היו"ר, ח"כ דוד ביטן, נדרש לגשר על פערים משמעותיים בין עמדות משרד האנרגיה והתשתיות לבין עמדת משרד האוצר. בעוד שהאוצר הביע חשש מפני פגיעה ביציבות משק המים, ביטן והשר כהן הבהירו כי התיקון לא יחול באופן גורף על כלל הרשויות.
"אנחנו רוצים לתת אפשרות לרשויות שמנהלות את עצמן היטב לנהל גם את משק המים שלהן", הסביר ח"כ ביטן. "זה לא יחול על כולם, רק על מי שעומד בקריטריונים הנוקשים". ח"כ איתן גינזבורג, מיוזמי החוק, הוסיף כי המטרה המרכזית היא להקל על האזרחים ולתת לרשויות יעילות את הכלים המקצועיים לניהול המשאב הבסיסי ביותר.
סוגיית המע"מ: האם חשבון המים יוזל?
אחד הנושאים הטעונים ביותר שעלו בדיון הוא סוגיית המע"מ. מאז הקמת התאגידים, חויבו האזרחים בתשלום מע"מ על צריכת המים, מכיוון שהתאגידים מוגדרים כחברה בע"מ. השר אלי כהן תקף בחריפות את משרד האוצר בנושא זה: "האוצר לא פעל בידיים נקיות. הוא העביר את משק המים לחברות כדי שכשחברה תשלח חשבון ל'גברת כהן', היא תוכל להכניס לה גם את המע"מ. זה נולד בחטא במטרה לסחוט את האזרח".
יו"ר הוועדה ביטן הזכיר כי בעבר נעשו ניסיונות להפחית את התעריף כחלופה למע"מ (כמו ההסכם עם אריה דרעי שהפחית כ-12% מהתעריף), אך השר כהן טען כי הטבות אלו "התפוגגו" בשל העלאות מחירים. בתום הדיון, הודיע ביטן כי בכוונתו לפתור את סוגיית קיזוז המע"מ של עסקים ואת הכבדת המס על האזרחים במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
מי תוכל להיפרד מהתאגיד?
החוק אינו מעניק "צ'ק פתוח" לרשויות. כדי שרשות מקומית תוכל לנהל את משק המים שלה בעצמה, עליה לעמוד ברשימת תנאים מחמירה שנועדה להבטיח שהתשתיות לא יוזנחו:
ניהול משק כספי סגור: כל ההכנסות ממים וביוב יופקדו בחשבון בנק ייעודי וישמשו אך ורק להשקעה בתשתיות ובניהול משק המים.
פחת מים: הרשות תצטרך לעמוד בשיעור פחת (אובדן מים בצינורות) שלא יעלה על רף שייקבע.
אחוזי גבייה: עמידה בשיעורי גבייה מינימליים מהתושבים.
תכנית פיתוח: ביצוע של לפחות 85% מתכנית הפיתוח השנתית של תשתיות המים והביוב.
איתנות פיננסית: עמידה בתנאי סף כלכליים שייקבעו בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים.
התנגדויות בוועדה
נציגי רשות המים והאוצר הביעו הסתייגויות, כאשר הממונה על התאגידים ברשות המים, עומר ורדי, הזהיר כי המהלך מייצר "חרב על הצוואר" של התאגידים. מנגד, השר כהן האשים חלק מחברי הוועדה בניסיון לייצר פיליבסטר כדי לעכב את החקיקה.
נציג אגף התקציבים, עידו מור, מחה על היחס לו זכו עובדי המדינה במהלך הדיונים: "השתלחו בעובדי מדינה שהציגו עמדה מקצועית בצורה בלתי סבירה ולא מכבדת". בתגובה, ח"כ גינזבורג התנצל אם מישהו נפגע מדבריו והדגיש כי כבוד העובדים חשוב, אך בסופו של דבר הכנסת היא הריבון שקובע את המדיניות.
ראש מועצת גדרה: "תאגידי המים – פתרון ישן שניפח את המחיר לצרכן"
מה הלאה?
לאחר האישור פה אחד בוועדה, הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת כבר בשבוע הבא. במידה והחוק יעבור, הוא יוחזר לוועדת הכלכלה לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית, שם יוכרעו הסוגיות הכלכליות המורכבות ביותר, ובראשן המע"מ ותעריפי המים הסופיים לצרכן.
לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, שניהל את עבודת המטה המקצועית יחד עם זאב בילסקי ועו"ד דרור שטרום, מדובר בתיקון שישים סוף למערכות ניהוליות כפולות ומיותרות.
כעת, העיניים נשואות למליאה, שם יוכרע האם הציבור הישראלי יתחיל לראות את השינוי בחשבון המים הקרוב.
