היום (רביעי) לפי הערת מחקר של דויטשה בנק, האסטרטגית מליקה סאצ'דבה (Mallika Sachdeva) העריכה כי יפן עשויה לעבור מניהול המטבע לניהול תשואות האג"ח.
הממשלה היפנית רוצה להשקיע הרבה כסף כדי לעודד צמיחה, אבל החוב שלה עצום. אם הריבית על האג"ח תעלה יותר מדי, יהיה לה יקר מאוד ללוות כסף. לכן היא עשויה לנסות לשלוט בתשואות במקום להתמקד רק במטבע, כך לפי דויטשה בנק.
הממשלה רוצה להוציא הרבה כסף על צמיחה ותעשיות חדשות, אבל במקביל היא חייבת להימנע מהגדלה בלתי נשלטת של החוב. אסטרטגיית הצמיחה בהיקף של כ-2.3 טריליון דולר שנחשפה על ידי ראש הממשלה סנאה טאקאיצ'י בסוף החודש שעבר, מיקמה את יפן "על סף שינוי משמעותי מאוד במדיניות הפיסקלית והתעשייתית", לדבריה של האסטרטגית, שהוסיפה כי יפן "תצטרך למצוא מקום להגדיל הוצאות תוך שמירה על קיימות פיסקלית".
במקביל, תוכנית הצמיחה של יפן כוללת גל גדול של הוצאות כספיות, כלומר היא מעוניינת בכך שהכסף יישאר בתוך המדינה ויושקע בעסקים יפניים. עם זאת, כדי שהחוב לא יהפוך לנטל גדול יותר, היא צריכה שהריבית שהיא משלמת על ההלוואות תישאר נמוכה.
עד עכשיו יפן ניסתה לחזק את המטבע שלה ולבלום את היחלשות הין, אבל הבעיה היא שקשה מאוד לשלוט בשער הין רק באמצעות התערבויות.
במקום לנסות לשלוט ביחס דולר/ין, יפן עשויה לנסות לשלוט בריבית שהיא משלמת על החוב שלה. סאצ'דבה כתבה גם כי: "אם היכולת הפיסקלית הופכת לקריטריון המדיניות החשוב ביותר, ייתכן שהתמריצים משתנים מניהול מטבע חוץ לניהול תשואות; מהגבלת USD/JPY להגבלת תשואות האג"ח ל-10 שנים ועלויות ההלוואה".
יפן השתמשה בעבר, בין השנים 2016–2024, בשליטה בעקום התשואות, כלומר הבנק המרכזי התערב בשוק האג"ח כדי למנוע מהריבית לעלות יותר מדי. מהלך שגם מדינות אחרות, לדוגמה ארה"ב, השתמשו בו. ארה"ב למשל השתמשה בשיטה הזו במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לממן את הצבא.
יפן היא מדינה מפותחת, אך החוב שלה ביחס לכלכלה שלה גדול והיא אינה המדינה המפותחת היחידה שנתקלת בקשיים להחזיר את הצמיחה הכלכלית. בגלל החוב הגדול שיש לה, יפן מתקשה להוציא עוד כסף בלי להגדיל את הסיכון הכלכלי.
כעת, המשקיעים חוששים שהחוב גדול מדי, ולכן הם דורשים ריבית גבוהה יותר כדי להחזיק אג"ח יפניות.
ההערכה של סאצ'דבה היא שיפן תנהל בעיקר את התשואות לטווח ארוך באמצעות השפעה על הביקוש לאג"ח.
יפן יכולה להוריד את הריבית על האג"ח באמצעות הגדלת הביקוש לאג"ח מצד גופים מקומיים, רכישות אג"ח על ידי הבנק המרכזי ושמירה על ריבית נמוכה. ניתן, בין היתר, לחייב את קרן הפנסיה הממשלתית של יפן (GPIF), בהיקף של כ-1.8 טריליון דולר, להשקיע יותר בתוך המדינה.
אם הבנק המרכזי ישמור על ריבית נמוכה, משקיעים עלולים להעדיף מטבעות אחרים עם תשואה גבוהה יותר, דבר שעלול להחליש את הין.
מנגד, הכנסת חלק מהנכסים שמוחזקים בחו"ל בחזרה ליפן יכולה ליצור ביקוש לין וכתוצאה מכך גם לחזק אותו.
אם יפן תתמקד במאמצים לצמצם את התנודתיות בתשואות באמצעות שליטה בריביות, הדבר עלול לגרום לתנועות חדות יותר בשער הין מול מטבעות אחרים.
