השיבושים המתמשכים בשני נתיבי השיט המרכזיים של המזרח התיכון – מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב מטילים עלויות כבדות על שוק הנפט העולמי ומאלצים את סעודיה לבצע שינויים משמעותיים במסלולי הייצוא.
על פי דיווח של רויטרס, לאחר שהעימות עם איראן פגע בתנועת המכליות דרך מצר הורמוז והתקפות החות’ים הפכו את השיט בים האדום למסוכן, סעודיה נאלצת להסתמך יותר על נתיב הייצוא דרך מצרים ותעלת סואץ.
אלא שגם המסלול הזה אינו מספק פתרון מלא. בעוד שבעבר עיקר הנפט הסעודי יועד לאירופה ולארצות הברית, כיום רוב הלקוחות נמצאים באסיה. המשמעות היא שמכליות היוצאות מנמל ינבוע שעל חוף הים האדום נאלצות להמשיך דרך תעלת סואץ, הים התיכון ומצר גיברלטר, ומשם להקיף את כף התקווה הטובה בדרום אפריקה בדרכן לאסיה.
לפי נתוני Kpler ו-LSEG, הפלגה מסעודיה לטייוואן דרך באב אל-מנדב נמשכת כ-19 ימים בלבד. לעומת זאת, המסלול החלופי דרך תעלת סואץ והקפת אפריקה מאריך את משך ההפלגה לכ-48 ימים – תוספת של כמעט חודש.
גם העלויות מזנקות בהתאם. לפי חישובי רויטרס המבוססים על נתוני LSEG, עלות הדלק למכלית גדלה מכ-1.26 מיליון דולר לכ-2.87 מיליון דולר במסלול הארוך. בנוסף, המעבר בתעלת סואץ כרוך באגרות של כ-1 מיליון דולר לכל הפלגה.
לפי חברת המחקר Energy Aspects, מכליות ענק אינן יכולות לעבור בתעלת סואץ כשהן טעונות במלואן, ולכן הן צפויות לעבור את התעלה עם מטען חלקי ולהשלים את הטעינה מחדש בים התיכון.
לשם כך עשויה סעודיה להשתמש בצינור הנפט SUMED, שאורכו כ-320 ק"מ, המחבר בין מסוף עין סוחנה שבים האדום לבין מסוף סידי כריר שבים התיכון. הצינור מאפשר לעקוף את תעלת סואץ ויכול להעביר עד 2.5 מיליון חביות נפט ביום, מתוך היקף ייצוא כולל של כ-7 מיליון חביות ביום.
ההתייקרות בעלויות ההובלה וההתארכות המשמעותית בזמני האספקה ממחישות את השפעת המתיחות הביטחונית במזרח התיכון על שרשרת אספקת האנרגיה העולמית ועל מחירי השינוע של הנפט.
