לאחר שנים של סטגנציה מתמשכת, הנתונים הכלכליים מברלין מציגים ניצנים ראשונים של תקווה, אך הדרך להתאוששות מלאה עדיין רצופה מכשולים מבניים וסיכונים גיאופוליטיים.
בתכנית "כלכלה עולמית" בהגשת ניקולאי טלייסניק, התארחה ד"ר ג'רלדין דני-נדליק, ראש מחלקת התחזיות והמדיניות הכלכלית במכון הגרמני למחקר כלכלי (DIW Berlin), לניתוח מעמיק של התפנית במשק הגרמני, זעזועי האנרגיה החדשים והתמורה ההיסטורית שחווה התעשייה המקומית.
צפו בריאיון:
מכת האנרגיה והזרמת המיליארדים: המספרים שמאחורי התחזית
על פי תחזית הקיץ המעודכנת של מכון DIW, כלכלת גרמניה צפויה לרשום צמיחה צנועה של חצי אחוז השנה ו-0.8 אחוזים בשנה הבאה. ד"ר דני-נדליק מסבירה כי מדובר בעדכון מטה של כחצי אחוז לעומת תחזיות האביב, הנובע בעיקר מזעזוע מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה בחודשים האחרונים באיראן וברחבי המזרח התיכון.
התייקרות הנפט והגז מתגלגלת ישירות למדד המחירים לצרכן ולעלויות הייצור התעשייתי, ומותירה את האינפלציה ברמה גבוהה של כ-3 אחוזים בשנתיים הקרובות – גורם המשיך להכביד על הביקוש הפרטי.
כדי להתמודד עם המשבר, הממשלה בברלין מפעילה את חבילת ההוצאה הפיסקל הגדולה בתולדותיה, הכוללת מעל 100 מיליארד אירו לביטחון, 50 מיליארד באירו בשנה לתשתיות, וחבילת רפורמות מקיפה בת 34 צעדים. החבילה כוללת הקלת מס הכנסה בהיקף של כ-10 מיליארד יורו בשנה לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות החל מ-2027, לצד רפורמה מלאה בפנסיה והחמרת הכללים בדמי מחלה.
עם זאת, ד"ר דני-נדליק מדגישה כי השקעות פיסקליות וצמצום הבירוקרטיה הן רפורמות מצד ההיצע שפירותיהן יבשילו לאורך שנים ולא ברבעונים הקרובים, כך שהשפעתן הממשית על התוצר תורגש בעיקר לקראת שנת 2030.
השינוי המבני בתעשייה: מייצור מסורתי לכלכלת ניהול ופיתוח
אחד האתגרים המרכזיים של המשק הגרמני הוא הניגוד החריף בין פריחת התעשיות הביטחוניות וההייטק לבין גל הפיטורים הכואב בענקיות הייצור המסורתיות, כדוגמת פולקסווגן ו-BMW.
ד"ר דני-נדליק מעריכה כי המגזר הביטחוני והטכנולוגי אמנם בעל פוטנציאל לסגור את הפער, אך מדובר בתהליך ארוך שייקח בין 5 ל-10 שנים. הסיבה לכך טמונה בעובדה שעמדת המיקוח והשכר של העובדים במגזרי הייצור הקלאסיים נחלשה, והחלפת משרות בתחום הייצור המסורתי במשרות טכנולוגיה דורשת שינוי מבני עמוק.
להערכתה, גרמניה עוברת תמורה טבעית ממעמד של אתר ייצור פיזי לכלכלה הממוקדת במטות ניהול, מחקר ופיתוח ושירותים נלווים לייצור. בכל הנוגע לתפקידה של גרמניה כמנוע הצמיחה של אירופה.
ד"ר דני-נדליק מציינת כי גם אם קצב הצמיחה יעלה מעל אחוז אחד, גרמניה לא תחזור להוביל את שיעורי הצמיחה באיחוד האירופי כפי שראינו בשנים 2016–2018, כאשר מדינות כמו ספרד ואטליה מציגות ביצועים חזקים יותר. עם זאת, בשל גודלה הכלכלי של גרמניה, כל שבריר אחוז של צמיחה בברלין נותר חיוני להצתת המחזור הכלכלי ביבשת כולה.
