אמזון הזמינה שישה שיגורים נוספים מחברת אריאנספייס האירופית, ובכך העלתה ל-24 את מספר השיגורים שהזמינה ממנה לצורך הקמת רשת הלוויינים Amazon Leo, שנועדה להתחרות בסטארלינק של SpaceX.
העסקה הוכרזה אתמול (רביעי) במהלך פסגת החלל הבינלאומית בפריז, כאשר אמזון Leo ואריאנספייס הודיעו על שישה שיגורים נוספים באמצעות רקטת אריאן 64. השיגורים החדשים צפויים להתחיל ב-2029 ולהימשך עד 2031.
ההזמנה מעניקה לתעשיית החלל האירופית חיזוק מסחרי משמעותי, בתקופה שבה ממשלות ביבשת מגדילות את ההשקעה ביכולות חלל עצמאיות. אריאנספייס נמצאת בבעלות ArianeGroup, מיזם משותף של איירבוס וסאפראן.
מנכ"ל אריאנספייס, דייוויד קבאיליולס, אמר בהודעה רשמית כי התחייבויות ארוכות טווח מצד לקוחות כמו אמזון Leo תומכות בהרחבת פעילותה של אריאן 6 ומחזקות את המודל העסקי של החברה, תוך הגדלת יכולתה לשרת לקוחות נוספים ולסייע לאירופה בפריסת תשתיות חלל חיוניות.
העסקה עם אמזון מגיעה על רקע מאמציה של אירופה לחזק את תעשיית החלל המקומית. ממשלות ביבשת מגדילות את ההשקעה ביכולות חלל עצמאיות, בעוד חברות פרטיות כמו יצרנית הרקטות הגרמנית איסאר אירוספייס וחברת החלל The Exploration Company מגייסות מאות מיליוני אירו להרחבת פעילותן.
עם זאת, פסגת החלל הבינלאומית חשפה גם את המחלוקות הפוליטיות שמקשות על אירופה לגבש מדיניות חלל משותפת. הפסגה נערכה בחסות צרפת וגרמניה, אך קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני נעדרו מהאירוע.
במקביל, חברות חלל אמריקאיות, בהן SpaceX ו-Blue Origin, נסוגו מהשתתפות בפסגה, לפי דיווחים, לאחר שממשל טראמפ הביע חשש כי נוכחותן תתפרש כתמיכה בעמדות האירופיות שמקדמות מארחות האירוע.
לפי רויטרס, המשרד האמריקאי למדיניות מדע וטכנולוגיה קיים שיחה עם חברות חלל והבהיר כי השתתפותן בפסגה עלולה להתפרש כתמיכה בעמדות מדיניות אירופיות שארה"ב מתנגדת להן. הדיווח התבסס על מקורות שזהותם לא נחשפה.
במקביל, תעשיית החלל המסחרית באירופה ממשיכה לצבור תאוצה. בשבוע שעבר הפכה איסאר אירוספייס הגרמנית לחברה האירופית המסחרית הראשונה שהצליחה לשגר רקטה למסלול ולהציב לוויינים, כבר בטיסתה השנייה.
גם בתחום המימון נרשמת תנופה: The Exploration Company הודיעה השבוע על גיוס של 450 מיליון דולר בסבב C, בעוד Marlan Space ו-Loft Orbital הודיעו על השקעה של מיליארד דולר להקמת מערך של 50 לוויינים מבוססי בינה מלאכותית, בשיתוף חברות ובהן חברת הבינה המלאכותית הצרפתית Mistral.
לפי נתוני המכון האירופי למדיניות חלל, חברות חלל אירופיות משכו ב-2024 השקעות פרטיות בהיקף שיא של כ-1.5 מיליארד אירו, עלייה של 56% לעומת השנה הקודמת. ב-2025 ירד היקף ההשקעות הכולל בכ-8%, לכ-1.4 מיליארד אירו, אך השקעות ההון סיכון דווקא גדלו בכ-13%, לכ-1.2 מיליארד אירו.
למרות הצמיחה, האתגר המרכזי של אירופה הוא עדיין היכולת להתרחב ולהגיע להיקפים משמעותיים. קבאיליולס אמר כי אירופה חייבת להגדיל את קצב השיגורים שלה, במיוחד על רקע המלחמה באוקראינה, שהפכה לדבריו את העצמאות בתחום החלל מסוגיה פוליטית לצורך אסטרטגי דחוף יותר. "אי אפשר לנצח במלחמה אם אתה לא חזק בחלל", אמר בפסגה.
בנוסף, גם תשתיות השיגור מהוות מכשול להתרחבות. איסאר אירוספייס, שגייסה ביוני כ-270 מיליון אירו להגדלת הייצור ולהרחבת רשת השיגורים שלה, אומרת כי אירופה זקוקה לאתרי שיגור נוספים ולתשתיות תומכות כדי לאפשר לתעשיית החלל המסחרית להתרחב.
הבעיה: התיאום בין המדינות
נציב האיחוד האירופי להגנה ולחלל, אנדריוס קוביליאוס, בירך אתמול על הגידול בהשקעות, אך הזהיר כי הוא עלול לפגוע בשאיפות האירופיות אם המדינות יעדיפו אסטרטגיות לאומיות על פני תיאום בין מדינות היבשת. לדבריו, אירופה צריכה לשמור על אחדות ולוודא שהמערכות שלה יהיו מסוגלות לפעול יחד, כדי להפוך לעצמאית וריבונית יותר בתחום החלל.
