הביקוש לחשמל בישראל צפוי לגדול בכ-4.2% בשנה בממוצע עד 2040, ולהגיע לכ-150.7 מיליארד קוט"ש בשנה, לעומת כ-81.4 מיליארד קוט"ש ב-2025. כך עולה מתחזית של פורום יצרני החשמל הפרטיים, שהוכנה על ידי פירמת BDO. לפי התחזית, כבר ב-2030 יגיע היקף הייצור הנדרש לכ-102 מיליארד קוט"ש – וכעבור 15 שנה הוא יהיה כמעט כפול מרמתו ב-2025.
הגידול הצפוי נובע מכמה מגמות שמתרחשות במקביל, ובהן התרחבות חוות השרתים ויישומי הבינה המלאכותית, המעבר לתחבורה חשמלית, גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים. גם צריכת החשמל של מתקני ההתפלה ומשק המים צפויה לעלות.
חוות השרתים והבינה המלאכותית במרכז
חוות השרתים צפויות להיות אחד ממנועי הגידול המרכזיים בביקוש לחשמל. לפי התחזית, צריכת החשמל שלהן בישראל תעלה מכ-800 מיליון קוט"ש ב-2025 לכ-7 מיליארד קוט"ש ב-2030 ולכ-18 מיליארד קוט"ש ב-2040.
גם ההספק הנדרש להפעלת חוות השרתים צפוי לגדול: מכ-2.1 ג'יגה-ואט ב-2030 לכ-3 ג'יגה-ואט ב-2035 ולכ-4.1 ג'יגה-ואט ב-2040.
המגמה אינה ייחודית לישראל. בעולם צפוי ההספק הנדרש לחוות שרתים לעלות מכ-82 ג'יגה-ואט ב-2025 לכ-219 ג'יגה-ואט ב-2030. חלקם של יישומי הבינה המלאכותית בביקוש לחשמל של חוות השרתים צפוי להגיע לכ-71% ב-2030, לעומת כ-54% ב-2025.
התחבורה תהפוך לצרכן חשמל משמעותי
המעבר לתחבורה חשמלית צפוי אף הוא להגדיל במידה ניכרת את הביקוש. צריכת החשמל של ענפי התחבורה צפויה לעלות מכ-1.5 מיליארד קוט"ש ב-2025 לכ-5 מיליארד קוט"ש ב-2030 ולכ-17.1 מיליארד קוט"ש ב-2040. בהתאם, חלקה של התחבורה בצריכת החשמל במשק צפוי לגדול מכ-2% ב-2025 לכ-5% ב-2030 ולכ-12% ב-2040.
הפורום, שבראשו עומדת קרן ברק, מעריך כי כבר ב-2035 יותר ממחצית מצי כלי הרכב הפרטיים בישראל יהיו חשמליים או היברידיים נטענים. החשמול צפוי להתרחב גם לתחבורה הציבורית ולהובלת מטענים: לפי התחזית, ב-2040 כ-70% מצי האוטובוסים וכ-20% מצי המשאיות יהיו חשמליים.
גם משק המים ומשקי הבית יגדילו את הצריכה
צריכת החשמל של מתקני ההתפלה ומשק המים צפויה לגדול מכ-4.8 מיליארד קוט"ש ב-2025 לכ-5.5 מיליארד קוט"ש ב-2030 ולכ-7.8 מיליארד קוט"ש ב-2040. העלייה צפויה לשקף את הגידול בביקוש למים ואת הרחבת פעילות ההתפלה.
במקביל, הביקוש הבסיסי לחשמל מצד משקי הבית, המסחר, המגזר הציבורי, התעשייה והחקלאות צפוי לעלות מכ-61.8 מיליארד קוט"ש ב-2025 לכ-68.9 מיליארד קוט"ש ב-2030 ולכ-84.3 מיליארד קוט"ש ב-2040.
לפי ניתוח BDO, העלייה בצריכה לא תושפע רק מגידול האוכלוסייה. צריכת האנרגיה לנפש בישראל נמוכה ביחס לרמת התוצר לנפש בהשוואה למגמה הבינלאומית, וקיימים פערים בהיקף השימוש במוצרי חשמל בין קבוצות הכנסה שונות. עלייה ברמת החיים עשויה לצמצם את הפערים ולתרום להמשך הגידול בביקוש.
הפער מול תוכנית הפיתוח צפוי להתרחב
לצד העלייה בצריכה השנתית, התחזית מצביעה על פער הולך וגדל בין שיא הביקוש הצפוי בחורף לבין התחזית בתוכנית הפיתוח של נגה, מנהלת מערכת החשמל.
לפי הפורום, שיא הביקוש בחורף צפוי להגיע לכ-19.3 ג'יגה-ואט ב-2030, לעומת כ-18.1 ג'יגה-ואט בתוכנית הפיתוח – פער של כ-1.2 ג'יגה-ואט. ב-2035 צפוי הפער לגדול לכ-2.8 ג'יגה-ואט, וב-2040 לכ-3.4 ג'יגה-ואט.
באותה שנה צפוי שיא הביקוש בחורף להגיע לכ-27.6 ג'יגה-ואט, לעומת כ-15 ג'יגה-ואט ב-2025. הנתונים מדגישים את הצורך להיערך הן להגדלת כמות החשמל שתידרש לאורך השנה והן להבטחת יכולת ייצור מספקת בשעות שבהן הביקוש מגיע לשיא.
פורום יצרני החשמל הפרטיים מסר: "משק החשמל הישראלי נמצא בנקודת מפנה. החשמל מחליף מקורות אנרגיה אחרים בתחבורה ובתחומים נוספים, ובמקביל חוות השרתים ויישומי הבינה המלאכותית יוצרים ביקושים חדשים. ישראל חייבת להיערך לשינוי הזה כבר היום, הן כדי לתת מענה לצורכי המשק והן כדי להבטיח אספקת חשמל אמינה וזמינה לחברות הטכנולוגיה שהיא מבקשת למשוך לכאן. היצרנים הפרטיים, שמייצרים כיום כ-60% מהחשמל במשק, מחזיקים בידע וביכולת להשקיע ולהרחיב את הייצור, אך כדי לקדם את ההשקעות נדרשת מדיניות ברורה, ודאות לטווח ארוך והסרת חסמים. על המדינה לאפשר לתחרות לעבוד וליצור את התנאים שיבטיחו שפיתוח משק החשמל יעמוד בקצב הגידול בביקוש".
