התעשיין ואיש החינוך סטף ורטהיימר הלך לעולמו בגיל 98. ורטהיימר הוא מייסדם של ישקר, שנמכרה לוורן באפט ב-2006, טכנולוגיית להבים וקבוצת IMC. הוא זוכה פרס ישראל ובעבר היה חבר כנסת במפלגת ד"ש. הונו הוערך לפני כשנתיים ב-6.3 מיליארד דולר. בנו, איתן ורטהיימר, נפטר ב-2022 ממחלת הסרטן. בשנת 2011 פורסם ספרו האוטוביוגרפי "אדם מול מכונה".
ורטהיימר נולד ב-1926 בעיר לינדאו שבגרמניה למשפחה יהודית אמידה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון נמלט עם משפחתו לישראל בשנת 1937 והתיישב בנהריה. כבר בגיל צעיר גילה עניין בעשייה טכנית ובמכניקה, נטייה שהובילה אותו לעבודה בתחום עיבוד מתכות. בזמן מלחמת העצמאות שירת כמדריך בחיל האוויר, ולאחר מכן השתלב בתעשייה הצעירה של מדינת ישראל.
ב-1952, לאחר פיטוריו ממפעל מתכת בו עבד, הקים את המיזם העצמאי הראשון שלו: סדנת עיבוד שבבי בחצר ביתו בנהריה. כך נולדה חברת "ישקר" – לימים אחת מחברות עיבוד המתכת הגדולות בעולם. המפעל הקטן שצמח מתוך צורך ויוזמה אישית הפך עם השנים למוקד של חדשנות תעשייתית, תכנון מדויק ופיתוח טכנולוגי. בשנת 2006 נמכרה החברה לברקשייר הת'אווי שבבעלות וורן באפט, בסכום שהוערך בכ-5 מיליארד דולר – אחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות התעשייה הישראלית.
לצד פועלו העסקי, ורטהיימר ראה בתעשייה ובחינוך מקצועי אמצעי ליצירת שוויון חברתי ולהפחתת מתחים – הן בתוך החברה הישראלית והן בין ישראל לשכנותיה. את רעיון "השלום הכלכלי" קידם במשך שנים, מתוך תפיסה שכאשר אזרחים מכל קבוצה אתנית או לאומית נהנים מאפשרויות תעסוקה, הכשרה מקצועית ויציבות כלכלית – מצטמצם הסיכוי לעימות. לפי השקפתו, המפתח לשגשוג אינו טמון בהסכמים מדיניים בלבד, אלא ביצירת תנאי חיים משותפים שמבוססים על תשתיות, חינוך ותעשייה.
בהתאם לכך, הקים את פרויקט "תפן" – אזור תעשייה ייחודי בגליל המשלב בין מפעלים, בתי ספר מקצועיים ופעילות קהילתית. מודל זה שוכפל גם באזורים נוספים, בהם לבון, נצרת ונגב תעשיות. מטרתו הייתה לייצר סביבה שבה חינוך, ייצור ופיתוח קהילתי פועלים יחד ותורמים זה לזה.
כחלק מתפיסת עולמו, פעל ורטהיימר לשיקום מעמד החינוך הטכנולוגי בישראל. הוא הקים מוסדות להכשרה מקצועית, מימן תכניות חונכות לתלמידים בפריפריה, והשקיע בפיתוח סביבות למידה שמדגישות מצוינות מעשית לצד ערכים של אחריות אישית ותרומה לקהילה. לדבריו, "לא כל אחד צריך להיות פרופסור – אבל כל אחד צריך מקצוע". הוא ראה במקצוענות טכנית דרך לבניית חברה יצרנית, עצמאית ויציבה.
ורטהיימר גם נבחר לכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת ד"ש בבחירות 1977 – אך פרש לאחר תקופה קצרה. הוא העדיף לפעול מחוץ לזירה הפוליטית הישירה, מתוך אמונה שמהלכים ארוכי טווח לא תמיד יכולים לצמוח במנגנונים הפוליטיים. במקום זאת, השקיע מאמצים בהובלת פרויקטים כלכליים-חינוכיים, בגיבוש חזון תעשייתי מתמשך ובסיוע ליזמים צעירים.
במהלך חייו זכה ורטהיימר בפרסים רבים, בהם פרס ישראל למפעל חיים, אות לגיון הכבוד הצרפתי ואות יקיר התעשייה. תרומתו הייחודית חצתה גבולות של מגזר, מגדר ולאום – והשפיעה על כלכלנים, אנשי חינוך, ראשי ערים ופעילים חברתיים.
לצד עשייתו הציבורית והעסקית, שמר על פרופיל אישי נמוך יחסית. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים, ביניהם עמי ורטהיימר, ממשיך דרכו בתחום העסקים, ונכדים רבים. רבים מהם ממשיכים להוביל יוזמות בתחומי הכלכלה, החינוך והטכנולוגיה.
סטף ורטהיימר סיכם לא פעם את משנתו במילים פשוטות: "לא שלום דרך פוליטיקה – שלום דרך עבודה". אמירה זו מבטאת היטב את דרכו – דרך של עשייה, יוזמה וחתירה מתמדת לחיבור בין אדם, מקום ותכלית.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר: "סטף ורטהיימר היה מגדולי אנשי התעשייה של מדינת ישראל – יזם, ממציא, מחנך ומנהיג בעל חזון, שראה בתעשייה מנוע צמיחה כלכלי וחברתי למדינה כולה. החזון שלו הפך למציאות בשטח – בפיתוח התעשייה הישראלית, בחיזוק הפריפריה ובהשקעה בדור העתיד של הייצור והחדשנות בארץ. ורטהיימר הוכיח שתעשייה חזקה היא לא רק עניין כלכלי, אלא גם ציונות אמיתית. בזכות מפעליו, ובראשם ישקר. אלפי עובדים בישראל מצאו פרנסה, וישראל התבססה כאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הייצור המתקדם. מורשתו והערכים שהנחיל ימשיכו להוביל את התעשייה הישראלית גם בעתיד. אני שולח תנחומים למשפחתו, לחבריו ולעובדי ישקר – ולהתאחדות התעשיינים כולה, שזכתה לפעול לצדו של אדם יוצא דופן״.
אלון בן צור, יו״ר איגוד ההייטק ומנכ״ל בינת תקשורת מחשבים: "סטף ורטהיימר היה מורה דרך לדור שלם של תעשיינים, יזמים ומנהיגים. הוא לימד אותנו שתעשייה היא לא רק מנוע כלכלי, אלא כלי לבניית חברה צודקת ויציבה. בעיניו, דרך עשייה, ייצור ויצירה, אפשר לתת תקווה לאנשים, ללא הבדל דת, מין או גזע. נלהב, ישראלי בכל רמ"ח איבריו, שחזונו התגשם בהקמת אזורי תעשייה ברחבי ישראל וגם בירדן ובטורקיה – מתוך אמונה עמוקה בכוחו של שיתוף פעולה אזורי לבניית עתיד טוב יותר. בשם איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אני מצדיע לסטף ורטהיימר על הדרך שסלל, ושולח תנחומים עמוקים למשפחתו ולכל מי שהלך איתו דרך".
