הבית הלבן גיבש בימים האחרונים טיוטת הצעה להטלת מכסים כלליים בשיעור של כ־20% על מרבית היבוא לארצות הברית, במהלך שמוגדר כצעד הכלכלי האגרסיבי ביותר שנשקל בממשל טראמפ מאז תחילת כהונתו השנייה. מדובר באחד מהשינויים הנרחבים ביותר שהוצעו בעשורים האחרונים למבנה הסחר הגלובלי.
אם ייושם במלואו, המהלך צפוי לגרור שורת תגובות מדיניות, כלכליות ושוקיות – כולל אפשרות לתגובה מיידית ממדינות הסחר המרכזיות של ארצות הברית, ירידה חדה בפעילות בשוק ההון, פגיעה בהשקעות, האטה בצריכה המקומית ועלייה חדה באבטלה. לפי תחזית שהוצגה על ידי הכלכלן הראשי של מודיס, מארק זנדי, כלכלה האמריקאית עלולה להיכנס למיתון ממושך שיימשך מעל לשנה, עם זינוק באבטלה לשיעור של מעל 7%.
מהלך חסר תקדים או תגובה מתקנת?
בממשל מתארים את המהלך כ"תיקון נדרש" למערכת סחר עולמית שהתנהלה לאורך עשרות שנים באופן שפגע באינטרסים האמריקאיים. לטענתם, שיעורי המכס שגובות מדינות שונות על סחורות אמריקאיות, לצד אמצעים רגולטוריים ופיסקליים כגון מע"מ גבוה (VAT), יוצרים תנאים לא הוגנים לתחרות גלובלית. טראמפ הגדיר את הצעד כ"מהלך לשחרור כלכלי", וצפוי להכריז עליו היום באירוע פומבי בבית הלבן שכונה "יום השחרור" או “Liberation Day”.
יועציו הקרובים של טראמפ הבהירו כי המטרה היא פשוטה: "אם מדינה מטילה עלינו 25% מכס – נגיב באותו האופן", כפי שטראמפ עצמו אמר לכתבים. עם זאת, חלק מהצוותים הכלכליים בבית הלבן מקדמים מדיניות דיפרנציאלית, המותאמת לכל מדינה ומוצר, ולא מס אחיד.
לפי הערכות גורמים המעורבים בתהליך, קיימת אפשרות שההצעה תכלול מנגנון לפטור של מוצרים שאינם מיוצרים עוד בארצות הברית – כמו סוגים מסוימים של עץ, רכיבים טכנולוגיים ייחודיים או תרופות – במטרה לצמצם פגיעה בשוק המקומי.
השלכות כלכליות מידיות: תחזיות קודרות
לפי חברת מודיס, תרחיש של מכסים אחידים בשיעור של 20% שייושמו ברבעון הנוכחי, עם תגובת נגד של שותפות הסחר של ארה"ב, יוביל לאובדן של מעל 5 מיליון משרות עד תחילת 2027, ולזינוק בשיעור האבטלה לשיא של 7.3%. גם לאחר מכן, שיעור האבטלה צפוי להישאר מעל 6% לאורך שנתיים נוספות.
הערכת מודיס מצביעה גם על פגיעה של כ־25% בשווי המניות בשוקי ההון המרכזיים, לצד ירידה באמון הצרכנים ופגיעה באוכלוסיות חלשות. “זו מדיניות שיש לה אפקט רגרסיבי מובהק – כלומר פוגעת יותר במעמד הנמוך”, אמר זנדי.
תחזיות דומות הוצגו גם על ידי גולדמן זאקס ו־EY-Parthenon. גולדמן מעריך כי עם הטלת מכס של 15%, הצמיחה תרד ל־1% בלבד עד סוף 2025, בעוד EY מזהירים מהשפעות אינפלציוניות נרחבות, ירידה ברווחיות החברות, עיכוב בהשקעות והאטה כוללת.
הצד הפיסקלי: מס תחת שם אחר?
בעוד גורמים בבית הלבן מגדירים את הצעד כאקט של שיקום כלכלי, אנליסטים טוענים כי מדובר למעשה בהעלאת מסים רחבת היקף. לפי מקור בכיר בממשל, תרחיש של מכסים כלליים עלול להכניס לממשל מעל 6 טריליון דולר בטווח הארוך – סכום שמהווה את גידול ההכנסות הפדרליות הגדול ביותר מזה עשרות שנים.
בקרב חלק מהיועצים נבחנת האפשרות כי ההכנסות יועברו חזרה לציבור האמריקאי בצורה של מענקים, החזרי מס או דיבידנד ממשלתי. עם זאת, התכנון בנושא נמצא עדיין בשלב ראשוני.
היבט משפטי: חוק חירום מ־1977
המהלך נשען על סמכות הנשיא לפי International Emergency Economic Powers Act מ־1977, שמעניק לנשיא סמכויות רחבות בהתנהלות מול גורמים זרים. החקיקה מאפשרת לתקן מכסים מבלי לקבל אישור ישיר מהקונגרס, מה שעשוי לזרז את יישום ההחלטה.
כבר ביום שלישי הצהירה דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, כי הצו ייכנס לתוקף "מיידית" – מה שמעורר דאגה בקרב יבואנים, תעשיינים וצרכנים כאחד.
תגובות בשוק ההון
השווקים מגיבים כבר עתה בחשש. מדד S&P 500 איבד כ־8% מערכו מאז שהנשיא טראמפ החל לרמוז על מהלך מכסים חדש באמצע פברואר. סקר הציפיות הכלכליות של Conference Board שפורסם בסוף מרץ מצא כי אמון הצרכנים ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה 12 שנים.
"השווקים לא מגיבים רק להכרזות, אלא לאי־ודאות," אמר ווילבור רוס, שר המסחר לשעבר ויועצו הכלכלי של טראמפ. "מה שמייצר לחץ כעת זה חוסר הבהירות בנוגע לאופי ולתחולה של ההחלטה".
תגובות בין־לאומיות צפויות
רשימה חלקית של המדינות שנמצאות על הכוונת כוללת את סין, הודו, קנדה, מקסיקו, גרמניה, יפן, וייטנאם, קוריאה הדרומית, ברזיל, האיחוד האירופי, ועוד. בחלק מהמדינות כבר מתגבשות תגובות, כולל צעדים להגבלת יצוא לארה"ב, צעדים משפטיים בארגון הסחר העולמי וחקיקת מכסים נגדיים.
מדינות רבות מקוות כי יוצאו מהרשימה – אך טראמפ הבהיר: “כולם ייכנסו. אולי יהיו פטורים קטנים. אבל המערכת תהיה פשוטה: אם הם גובים, גם אנחנו נגבה”.
ביקורת מצד כלכלנים
בקרב הקהילה הכלכלית האקדמית, ההתנגדות למהלך כמעט גורפת. לדברי אנליסטים, אין תחום שיש עליו קונצנזוס מקצועי גדול יותר – תועלות של סחר חופשי ונזקי מכסים. אנליסטים אחרים מציינים כי הרעיונות של טראמפ הופרכו כבר על ידי אדם סמית לפני 250 שנה.
מהלך כזה עלול לפגוע דווקא באותם עובדים שאותם הוא מתיימר להגן – באמצעות אובדן מקומות עבודה, ייקור יוקר המחיה ופגיעה בכושר התחרות של החברות האמריקאיות.
קרב פוליטי מתפתח
בעוד טראמפ מציג את היוזמה ככלי להצלת מעמד הפועלים, נתוני הסקרים מצביעים על דשדוש בתמיכה הציבורית. סקר של AP-NORC מצא כי רק 38% מהאמריקאים מרוצים ממדיניות הסחר של הנשיא, לעומת 60% שאינם מרוצים.
במפלגה הרפובליקנית יש המביעים תמיכה זהירה, ואחרים חוששים מהשלכות פוליטיות לקראת מערכת הבחירות הבאה – במיוחד במדינות תעשייתיות שבהן עובדים תלויים בייבוא רכיבים.
