ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מציבה את העולם בפני צומת דרכים כלכלי רגיש: מדינות רבות מתבקשות לבחור צד, בעוד שתי המעצמות פועלות ביתר שאת להרחיב את השפעתן ולהגביל את זו של יריבתן. האיום הסיני בתגובה "נחרצת והדדית" כלפי כל מדינה שתחתום על הסכמים כלכליים עם ארה"ב על חשבון בייג'ינג, הוא לא פחות ממסר עולמי – השוק הסיני לא יישאר פתוח לכל מחיר.
מאחורי האזהרה החד משמעית של משרד המסחר הסיני עומדת סדרת מהלכים שיטתית מצד ממשל טראמפ. לפי דיווח שפורסם בבלומברג, הבית הלבן מבקש לקשור בין הקלות במכסים אמריקאיים לבין צמצום קשרי הסחר של המדינות מול סין – כלומר, תנאי לקבלת ויתורים אמריקאיים הוא ניתוק הדרגתי מסין. מדובר במהלך תקדימי מבחינת ממדי השפעתו, כשהממשל אף מאיים בקנסות כספיים כלפי מדינות "סוררות".
המדיניות האמריקאית החדשה נכנסת לתוקף לאחר שהוכרזו מכסים חדשים על עשרות מדינות – אולם רק כלפי סין נשמרו מלוא המכסים, שהגיעו ל-145% על ייבוא סיני. בייג'ינג הגיבה באופן מקביל, עם מכסים בגובה 125% על מוצרים מארה"ב. הצעדים הללו, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, פגעו אנושות בסחר ההדדי בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם – והשלכותיהם מורגשות גם בקרב מדינות רבות שמסתמכות על היצוא לשני היעדים הללו.
בהודעת משרד המסחר הסיני נאמר כי ארצות הברית "עשתה שימוש לרעה במכסים בשם עקרונות של הדדיות, ובפועל כופה על מדינות לנהל איתה משאים ומתנים בכפייה". בייג'ינג מתארת את המדיניות האמריקאית כ"ניסיון לייצר מציאות כלכלית חדשה שתשרת אך ורק את האינטרסים של ארה"ב".
בזירה הדיפלומטית, סין הודיעה שתכנס בשבוע הקרוב פגישה בלתי פורמלית של מועצת הביטחון של האו"ם, בה תעלה את השפעות מלחמת הסחר והסנקציות האמריקאיות על מאמצי השלום והפיתוח בעולם. המהלך, שככל הנראה לא יוביל להחלטות רשמיות, נועד בעיקר כדי לגייס לגיטימציה בינלאומית למאבק של סין מול וושינגטון.
הנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במהלך מסעו הדיפלומטי לשלוש מדינות בדרום מזרח אסיה, הדגיש את חשיבות השותפות האזורית והבהיר כי "אין מנצחים במלחמות סחר". קריאתו מופנית בעיקר למדינות ASEAN – גוש מסחרי הכולל מדינות עם קשרים הדוקים הן עם סין והן עם ארה"ב – ואשר מתמודדות עם החלטות קשות ובלתי פופולריות.
כך לדוגמה, אינדונזיה צפויה להעלות את היקף יבוא המזון מארה"ב תוך הפחתת יבוא ממדינות אחרות, ויפן מנהלת מגעים לרכישת תוצרת חקלאית אמריקאית בהיקפים רחבים יותר. כל מהלך כזה צפוי לעורר אי נחת בבייג'ינג, אשר כבר מתעדת מגמות של שינוי ביחסים הכלכליים באזור.
הבעיה המרכזית איתה מתמודדות מדינות אלו היא היקף התלות בכל אחת מהמעצמות: סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ASEAN, עם היקף סחר של 234 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025. לעומת זאת, הסחר מול ארה"ב עמד על 476.8 מיליארד דולר ב-2024 – כמעט כפול. דילמה זו מעמיקה כאשר גם המשקיעים בשווקים הפיננסיים שומרים על זהירות – מניות סיניות אומנם רשמו עלייה מתונה, אך הסנטימנט הכללי שלילי.
הקרב אינו מוגבל לתחום המכסים בלבד: ארה"ב פועלת לצמצום ההשפעה הטכנולוגית של סין, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. היא מגבילה את יצוא שבבי AI לסין – צעד שגרם לחברת Nvidia להודיע על פגיעה צפויה של 5.5 מיליארד דולר בהכנסות. בנוסף, וושינגטון החלה לגבות תשלומים על ספינות שנבנו במספנות סיניות, מהלך שנועד לפגוע בשליטה הסינית בתחום הספנות.
