התחממות, בצורת ושיטפונות: פורסמה תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים

עד 2100 צפויה עלייה של מעל 3.5 מעלות בטמפרטורה הממוצעת בישראל • משרד האנרגיה והתשתיות פירסם להערות הציבור תוכנית להיערכות, הכוללת בין היתר מעבר הדרגתי לדלקים סינתטיים וביולוגיים והקמת תחנות כוח ומתקנים לייצור אנרגיה נקייה
עמוד חשמל | צילום: שאטרסטוק

עמוד חשמל | צילום: שאטרסטוק

בפעם הראשונה בתולדות ישראל, מוצגת תכנית ממשלתית כוללת להיערכות מערכות האנרגיה והמים לשינויי האקלים. המסמך מציג לא רק תמונת מצב של האיומים, אלא גם סדרת צעדים רחבה הכוללת רגולציה, טכנולוגיה, חינוך ציבורי ומוכנות חירום.

לפי התחזיות העדכניות של השירות המטאורולוגי, צפויה עלייה בטמפרטורות בישראל בשיעור של עד 3.6 מעלות צלזיוס עד 2100. גלי חום צפויים להפוך לשכיחים הרבה יותר: מ־4 בשנה כיום ל־18 עד סוף המאה, בתרחיש החמור. לצדם, תחול ירידה של עד 22% בכמות המשקעים — משבר שצפוי להשפיע על משק המים, החקלאות, החשמל והתשתיות העירוניות.

במקביל, פני הים עלולים לעלות עד מטר עד שנת 2100, וגלים גבוהים יהפכו לתכופים יותר, עם פוטנציאל להצפות במתקני חוף ואובדן רצועות קרקע לאורך הים.

הדוח מתאר כיצד העלייה בצריכת החשמל – המוערכת ב־2.5% עד 4.1% בשנה – צפויה ליצור עומסים כבדים בעיקר בחודשי הקיץ. גלי חום יובילו לקפיצות בצריכה, תרחיש שעלול לשבש את האספקה ואף להשבית רשתות חשמל במידה ולא תיושם תכנית ניהול ביקושים מקיפה.

במקביל, תשתיות הייצור – ובייחוד תחנות הכוח החופיות – חשופות לעליית מפלס הים, סחף קרקע וגלים קיצוניים. החשמל המופק מאנרגיה סולארית ורוח צפוי להיפגע: פאנלים סולאריים עלולים להיסדק מברד, לסבול משחיקה עקב אבק, ורוח עלולה להיות חלשה מהנדרש לייצור.

ירידה במילוי מקורות המים הטבעיים והתגברות הבצורות מציבים אתגר חסר תקדים למשק המים. הדוח מעריך כי עד 2050 יידרש גידול בכושר ההתפלה של כ־200 מיליון קוב לשנה, עם צורך בתוספת דומה עד 2075. בהתחשב בכך שתהליך ההתפלה מצריך אנרגיה רבה, כל שיבוש במערכת החשמל עלול להוביל לפגיעה באספקת מים.

כמו כן, שיטפונות פתאומיים עלולים להציף תשתיות ביוב, תחנות שאיבה ומערכות הולכת מים, תוך סיכון לזיהום מים ולקשיים בשיקום מהיר.

תשתיות גז טבעי — המשמש כיום ל־70.6% מייצור החשמל — חשופות לאירועי ים קיצוניים. האסדות בלב ים מאוימות מעליית גלים ורוחות עזות, מה שעלול לשבש את יציבות האספקה. בנוסף, הצנרת התת־קרקעית והתחנות היבשתיות חשופות לשיטפונות, סחף קרקע, ואף לפגיעה מהתגברות רעידות אדמה כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים משניים.

משק הדלק, שעדיין חיוני לתחבורה ולשעת חירום, צפוי אף הוא לפגיעה: מתקני אחסון עלולים להינזק מחום קיצוני ומדליפות מזהמות, תוך סיכון לפליטות גזים נדיפים. הדוח מציע מעבר הדרגתי לדלקים סינתטיים וביולוגיים, אך עד אז – חיונית שמירה על רמות מלאי, גיבוי ומיגון.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות