נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע ביום שישי כי נשיא סין שי ג'ינפינג הסכים לחדש את יצוא המינרלים הקריטיים מסין לארצות הברית. הדברים נאמרו במהלך טיסה באייר פורס 1, יום לאחר שיחה טלפונית בין שני המנהיגים, שנועדה להפחית מתחים בסוגיות סחר ומתכות טכנולוגיות רגישות.
לדברי טראמפ, "כן, הוא הסכים", כשנשאל אם שי התחייב לכך. ההצהרה מהווה צעד ראשון להפגת משבר סחר שנמשך מאז אפריל, אז הגבילה סין את היצוא של מגנטים ומינרלים – חומרים החיוניים לתעשיית הרכב החשמלי, השבבים, הטלפונים הניידים, הלוויינים והתחמושת המתקדמת.
ביום שבת הודיעה ממשלת סין כי אישרה בקשות רישוי יצוא עבור מספר חברות הפועלות בתחום המינרלים. דובר משרד המסחר בבייג'ינג הסביר כי האישור ניתן "נוכח הביקוש הגובר ברחבי העולם" למינרלים מסוג דיספרוזיום, ניאודימיום וטרביום – הנחשבים חיוניים לשימושים אזרחיים וצבאיים כאחד.
הדובר הדגיש כי ההגבלות הקודמות על היצוא נועדו להבטיח את הביטחון הלאומי ולמנוע פגיעה בהסכמים בינלאומיים לאי-הפצת טכנולוגיות צבאיות. הוא הוסיף כי סין "מחויבת לשלום עולמי וליציבות אזורית", אך לא ציין אילו מדינות ייהנו מהקלות היצוא.
סין שולטת בכ־61% מתפוקת הכרייה של מינרלים חיוניים ברחבי העולם, אך בולטת אף יותר בתחום העיבוד התעשייתי – עם שליטה של כ־92% מהתפוקה העולמית, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. בשנת 2024 הפיקה סין כ־270 אלף טון של מינרלים, לעומת 45 אלף טון בלבד בארצות הברית.
למרות שמינרלים אלו אינם נדירים מבחינה גיאולוגית, הם נדירים מבחינת ריכוזים גבוהים שניתנים לכרייה רווחית – מה שמקנה לסין יתרון משמעותי בשרשרת האספקה הגלובלית. לכן, כל שינוי במדיניות היצוא של בייג'ינג משפיע מידית על התעשייה הבינלאומית.
הגבלות היצוא הוטלו לראשונה בצו מיוחד של ראש ממשלת סין לי צ'יאנג ביוני 2024, והוחרפו ב־4 באפריל השנה, אז נדרש רישוי מיוחד לייצוא שבעה סוגי מינרלים כבדים ומגנטים תעשייתיים. בתגובה לכך, הטיל טראמפ מכסים בגובה 146% על מוצרים סיניים – צעד שגרר מחאות ממדינות רבות.
בסוף מאי הודיע טראמפ על הקפאה זמנית של המכסים למשך 90 יום, והפחית את שיעורם ל־30%, במטרה לאפשר מרחב מיקוח. סין הגיבה בהפחתת מכסים משלה – מ־125% ל־10%. עם זאת, שיחות הסחר נתקעו מאז אמצע מאי, על רקע האשמות הדדיות: וושינגטון טוענת שסין חוסמת ייצוא קריטי, ובייג'ינג טוענת שהממשל האמריקאי מקשה על גישה לטכנולוגיות שבבים ועל ויזות לסטודנטים סינים.
במקביל, מדינות נוספות דיווחו על השלכות חמורות. יצרנית הרכב היפנית סוזוקי נאלצה לעצור את ייצור דגם Swift ב־26 במאי בשל מחסור במרכיבים. הודו דיווחה על קשיים בייבוא גרמניום – מינרל המשמש בשבבים, כבלים אופטיים ופאנלים סולאריים. באירופה, נציב הסחר מרוש שפצ'וביץ' קרא לסין להסיר את ההגבלות, והזהיר מפגיעה ישירה בתעשיית הרכב, הטכנולוגיה והביטחון.
טראמפ הדגיש כי מדובר בפריצת דרך חיובית. "אין עוד שאלות בנוגע למורכבות של מינרלים", כתב לאחר השיחה עם שי ברשת Truth Social. אך פחות מ־48 שעות קודם לכן, כתב: "שי קשה מאוד… קשה מאוד לעשות איתו עסקה".
ביום שני צפויה פגישה בלונדון בין בכירי ממשל טראמפ לנציגי הממשל הסיני, במטרה לנסות לעגן הבנות ארוכות טווח.
למרות האופטימיות הזהירה, עדיין לא ברור אם כל המדינות יקבלו הקלות שוות ביצוא המינרלים. גורמים בהודו ובאירופה אמרו כי הם ממשיכים לנהל מגעים עם משרד הסחר הסיני.
המהלך עשוי לשפר את אספקת המשאבים בטווח הקצר, אך מדגיש שוב את עוצמתה של סין בשוק המינרלים העולמי – ואת הצורך של מדינות רבות לבזר את מקורות האספקה.
