שנת 2024 הסתיימה עם גידול חד בגירעון התקציבי ובחוב הציבורי של מדינת ישראל, בעיקר עקב מלחמת "חרבות ברזל" וההיערכות הביטחונית הנמשכת.
הגירעון התקציבי של הממשלה הגיע ל-6.8% מהתוצר – שווה ערך לכ-135.6 מיליארד שקל, לעומת 4.1% בלבד ב-2023 (כ-77 מיליארד שקל). מדובר בגידול של יותר מ-75% בגירעון השנתי, הנובע בעיקר מהוצאות חירום ומימון פעולות הביטחון, סיוע לפינוי עשרות אלפי תושבים, פיצויים לעסקים ולנפגעי פעולות איבה ותחזוק תשתיות בתקופת הלחימה.
החוב הציבורי לתוצר טיפס ל-67.9% לעומת 61.5% אשתקד. החוב הממשלתי הסתכם ב-1,329 מיליארד שקל – גידול של כ-202 מיליארד שקל בשנה אחת. הגיוס נטו הסתכם בכ-172 מיליארד שקל, והוצאות הריבית השנתיות עמדו על 50.2 מיליארד שקל.
הוצאות הביטחון זינקו ב-71% בהשוואה ל-2023 והגיעו ל-168 מיליארד שקל – 8.4% מהתוצר, לעומת 5.2% בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה. ההוצאות כוללות בין היתר תגמולי מילואים בסכום חריג של 32 מיליארד שקל והטבות מילואים בהיקף נוסף של 5 מיליארד שקל. תקציבי הרכש והתפעול גדלו מ-58 מיליארד שקל ל-97 מיליארד שקל, וחלק מההוצאה יועד לרכש ביטחוני מארה״ב.
הוצאות המשרדים האזרחיים הסתכמו ב-410 מיליארד שקל – 20.5% מהתוצר, דומה לשנת 2023. תשלומי הפיצויים בגין נזקי רכוש והפסדי עסקים הסתכמו ב-18.5 מיליארד שקל בשנתיים 2023–2024 בלבד, כולל 13.8 מיליארד שקל בשנת 2024. לצד זאת, תשלומי מענקי אכלוס ותמיכה למפונים מהדרום והצפון הגיעו ל-12 מיליארד שקל עד סוף מאי 2025.
ההכנסות ממסים גדלו בכ-10% והסתכמו ב-484.9 מיליארד שקל, בעיקר הודות לעלייה במע״מ ובמיסוי מקרקעין, אך קצב הגידול לא הדביק את הגידול החד בהוצאות. שער החליפין התאפיין בתנודתיות: בתחילת 2024 נסחר השקל ב-3.62 שקלים לדולר, נחלש לשיא של 3.83 שקלים באוגוסט ושב והתחזק ל-3.65 בסוף השנה.
הדוחות מתארים גם את השפעת מבצע "עם כלביא" נגד איראן, וצפוי להביא הוצאות ביטחוניות ואזרחיות נוספות, בהיקף שטרם ניתן לאומדן מלא. לפי משרד האוצר, גיוסי החוב המאסיביים והמימון הדחוף מבטאים מענה הכרחי לאירועי חירום, אולם היעד לשנים הקרובות הוא לרסן את הגירעון ולהקטין את יחס החוב לתוצר.
