בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה קבע ביום שישי כי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יש סמכות להמשיך בפיטורים נרחבים בלשכת ההגנה הפיננסית לצרכן – CFPB. בפסק הדין, שהתקבל ברוב של שני שופטים מול אחת, נקבע כי ההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי לעכב את הפיטורים ניתנה בחוסר סמכות.
ההכרעה לא נכנסת לתוקף באופן מיידי. שופטי הערעור אפשרו לנציגי העובדים וארגוני הצרכנים לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב של בית המשפט. לכן, מכתבי הפיטורים המוניים שנועדו להגיע לעובדים בשבועות הקרובים יידחו עד להחלטה נוספת.
ההליך המשפטי נוגע לכ-1,500 עובדים בלשכה, שבחודש אפריל נמנע פיטורם לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי הצעד מנוגד לצו מניעה שהוצא בחודש מרץ. לטענת התובעים, ניסיונות הפיטורים בוצעו בצורה כה מהירה ורחבה עד כי מחלקות שלמות נותרו ריקות מתפקוד.
שופט הערעורים גרגורי קאצאס, שנתמך על ידי נעמי ראו – שניהם מינויי טראמפ – הדגיש כי טענות הנוגעות לאובדן משרות חייבות להתברר לפי מנגנון ביקורת ייעודי בדיני השירות הציבורי, ולא בבית המשפט הפדרלי הכללי. לדבריהם, גם טענות אחרות של התובעים לא התייחסו להחלטות סופיות של הלשכה ולכן אינן ניתנות לערעור בשלב זה.
השופטת קורנליה פילארד, שמונתה בידי הנשיא לשעבר ברק אובמה, חלקה על דעת הרוב וקבעה כי לבית המשפט המחוזי הייתה סמכות להגן על המשך קיומה של הלשכה במהלך בירור התביעה. "אין זה נתון לשיקול דעתו של הנשיא להחליט כי למדינה עדיף ללא הלשכה", כתבה בדעת המיעוט.
הפסיקה עוררה תגובות פוליטיות נרחבות. התובעת הכללית פאם בונדי בירכה על ההחלטה ברשת X וציינה כי מדובר בצעד שיאפשר "התאמה מחדש של הלשכה" ואף הזכירה את "המאמץ לפרק את הסוכנות". מנגד, עורכת הדין ג'ניפר בנט, המייצגת את התובעים, הזהירה כי החלשת הלשכה תפגע ביכולת להגן על משקי בית אמריקניים מפני חברות פיננסיות.
גם במישור הציבורי נמשכה המחלוקת. הסנאטורית אליזבת וורן, מי שעמדה מאחורי הקמת הלשכה לאחר משבר 2008, האשימה את בית המשפט כי התעלם מ"ניסיון בלתי חוקי" של הממשל לפרק את הגוף. לדבריה, למרות הפסיקה, הפיטורים טרם נכנסו לתוקף והמאבק יימשך.
לצד ההליך המשפטי, גם גופי פיקוח החלו לבדוק את התנהלות הממשל מול הלשכה. מבקר הפדרל ריזרב ומשרד הממשל לביקורת (GAO) פתחו בחקירות נפרדות, בניסיון לברר האם פעולות הממשל נועדו למוטט את פעילות הלשכה בניגוד לכוונת הקונגרס.
הלשכה להגנה פיננסית לצרכן הוקמה ב-2011 כחלק מהרפורמות הפדרליות לאחר המשבר הפיננסי. היא קיבלה סמכויות פיקוח ואכיפה על בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים נוספים כדי למנוע פגיעה בצרכנים. לאורך השנים הייתה הלשכה יעד לביקורת מצד גורמים שמרניים ותעשייתיים, שטענו כי היא פוגעת בחופש הפעולה של השוק. כעת, שאלת המשך קיומה ותפקודה של הלשכה נמצאת שוב במוקד העימות בין הממשל, מערכת המשפט והקונגרס.
