מהם המינרלים הנדירים שהציתו מחדש את מלחמת הסחר?

הם חיוניים לטלפונים חכמים, לטילי טומהוק ולמכוניות חשמליות – אבל כמעט כל העולם תלוי בסין בהפקתם • החלטת בייג'ינג להחמיר את הפיקוח על ייצואם עוררה את זעמו של הנשיא טראמפ, שמאיים בצעדי תגמול חריפים
מינרלים נדירים | צילום: שאטרסטוק

מינרלים נדירים | צילום: שאטרסטוק

העימות הכלכלי בין וושינגטון לבייג'ינג שוב חוזר למרכז השיח – והפעם סביב משאב קטן אך בעל עוצמה עצומה: המינרלים הנדירים. הצעד האחרון של סין, שהודיעה השבוע על החמרת ההגבלות על ייצואם, הוביל את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאיים בצעדי תגמול כלכליים ואף לשקול לבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ג׳ינפינג המתוכננת לפסגת APEC בדרום קוריאה.

המאבק על השליטה במינרלים הנדירים אינו חדש, אך כעת הוא הופך לחזית מרכזית במלחמת הסחר המחודשת. סין, שבמשך עשורים ביססה שליטה כמעט מוחלטת בשוק זה, משתמשת במשאב האסטרטגי הזה כאמצעי לחץ על ארצות הברית – והפעם, בתגובה ישירה למכסים הכבדים שטראמפ הטיל באפריל על סחורות סיניות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: שאטרסטוק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: שאטרסטוק

מה הם בעצם מינרלים נדירים – והאם הם באמת כאלה?

המונח "מינרלים נדירים" מתייחס לקבוצה של 17 יסודות מתכתיים הכוללים את הסקנדיום, האיטריום ואת משפחת ה"לנתנידים". למרות שמם, הם אינם נדירים כל כך – למעשה, הם נפוצים יותר מזהב. הבעיה טמונה בהפקתם: מדובר בתהליך יקר, מזהם ומורכב טכנולוגית, מה שהופך את הפקתן המסחרית למאתגרת במיוחד.

למה הם כל כך חשובים?

המינרלים הנדירים נמצאים כמעט בכל מוצר טכנולוגי מודרני: טלפונים חכמים, מסכי טלוויזיה, טורבינות רוח, סוללות לרכבים חשמליים ונורות LED. מעבר לכך, הם חיוניים למערכות ביטחוניות מתקדמות – החל במטוסי F-35 וטילי טומהוק, ועד לצוללות, לוויינים ולייזרים צבאיים.

מטוסי F-35 | צילום: שאטרסטוק
מטוסי F-35 | צילום: שאטרסטוק

לפי מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), "היכולת לייצר ולהפריד מינרלים נדירים היא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר בשמירה על עליונות טכנולוגית וביטחונית."

מי שולט בשוק?

כיום, 61% מהפקת המינרלים הנדירים בעולם מגיעה מסין, אך עיקר העוצמה של בייג'ינג נובע מהשליטה בשלב העיבוד – שם היא מחזיקה בכ-92% מהשוק העולמי, כך לפי ה-CNN.

המשמעות: גם כאשר ארה"ב מצליחה לחלץ חלק מהמינרלים במכרה היחיד שבשטחה, Mountain Pass שבקליפורניה, היא נאלצת לשלוח את החומר הגולמי לסין לצורך עיבודו.

נשיא סין שי ג'ינפינג | צילום: שאטסרטוק
נשיא סין שי ג'ינפינג | צילום: שאטסרטוק

למה זה שוב מתפוצץ עכשיו?

בהודעתה האחרונה, סין הוסיפה חמש מתכות חדשות – ובהן הולמיום, ארביום ותוליום לרשימת החומרים שעל ייצואם יידרש רישיון ממשלתי, והרחיבה את הפיקוח גם על טכנולוגיות לייצור מגנטים מתקדמים המבוססים עליהם.

צעד זה העלה את מספר המינרלים שבשליטת הממשלה ל-12 והיווה הסלמה משמעותית במאבק הכלכלי בין שתי המעצמות.

בעקבות ההגבלות של סין: הפנטגון מגביר את אגירת המינרלים החיוניים

המהלך הסיני הגיע לאחר שוושינגטון הטילה מכסים של 100% על יבוא סיני, וטראמפ עצמו טען כי בייג'ינג "הפרה את ההבנות שהושגו" בהסכם הסחר האחרון. לדבריו, "סין מנצלת את התלות של העולם בה, ואנחנו לא ניתן לזה להימשך."

תלות מסוכנת?

על פי נתוני הסקר הגיאולוגי האמריקאי, 70% מהמינרלים הנדירים שייבאה ארצות הברית בין השנים 2020 ל-2023 הגיעו מסין. המשמעות היא שכל מגבלה נוספת עלולה לפגוע ישירות בשרשרת האספקה של תעשיות אמריקאיות חיוניות – מאלקטרוניקה ותחבורה ועד ביטחון לאומי.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות