ישראל הכריזה היום (שלישי) על שלב חדש ומשמעותי במיזם הרחפנים הלאומי, לאחר חמש שנות פעילות אינטנסיבית שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות.
לראשונה, הניסוי לא מסתפק בבחינת יכולות טיסה או תקשורת, אלא בוחן את האופן שבו עתיד לפעול שוק רחפנים אמיתי: חיבור מפעילים, תיאום רציף, תפעול יומיומי, יצירת תהליכי עבודה והבנה מעשית של מה יידרש כדי ששירותים אוויריים יהפכו למסחריים.
"ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח ויישום טכנולוגיות תעופה חדשניות – ותפקידנו הוא לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה והרגולציה", אמרה שרת התחבורה מירי רגב. "קידומו המואץ של מיזם הרחפנים הלאומי הוא חלק מחזון 'מחברים את ישראל' – גם בממד האווירי".
"הרחבת המיזם לשלב השירותים המסחריים, לרבות קידום היבטים רגולטוריים ובטיחותיים מורכבים בתחומים שבהם הניסיון העולמי עודנו בחיתוליו, ממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית, ומעניקה יתרון משמעותי לתעשייה הישראלית ולמשק כולו", הוסיפה השרה.
המיזם ייכנס בקרוב לשלב חדש של פעילות רציפה שידמה הפעלה אמיתית ולא רק הדגמות נקודתיות. במערכת הבריאות ייבחנו תרחישים שיאפשרו בעתיד יצירת פעילות אווירית רציפה, למשל מנות דם יעברו מהדסה עין כרם להרצוג בירושלים, ללא עומסי תנועה. המטרה תהיה לבדוק כיצד ניתן לבנות נתיבי שינוע רפואיים יציבים, מהירים ושוויוניים.
במרחב המוניציפלי ייפתח מערך ניסויים רחב שיבדוק תהליכי עבודה חדשניים. בין היתר, רהט תבחן יכולות לזיהוי מפגעים בזמן אמת, ירוחם תפעיל סיורי ביטחון מהאוויר שיספקו תמונת שטח רחבה, כפר סבא תבחן תגובה מהירה לדיווחים המגיעים למוקד העירוני, רעננה תתרגל פיקוח עירוני מרחפנים, ובאזור השרון תופעל מערכת שתאתר רחפנים לא מורשים.
כמו כן, בתחום הלוגיסטיקה יתחילו ניסויים שידמו הפעלה מסחרית. משלוחה ובנדיקט יתנסו במסלולי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תבחן שינוי אפשרי בשרשרת האספקה הקמעונאית, ובים ייבחן מודל להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות כחלק מחיפוש חלופה לכלים מאוישים יקרים ומורכבים.
"אנו נכנסים לעידן שבו חדשנות הופכת לכלי עבודה יומיומי מהעברת בדיקות רפואיות וציוד מציל חיים בפריפריה, דרך שיפור הניהול העירוני ועד ליצירת תהליכי לוגיסטיקה מהירים, ירוקים ויעילים יותר", אמרה שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל.
לדבריה, החזון הוא להניח את היסודות, כך שכלי טיס בלתי מאוישים ישתלבו באופן טבעי ובטוח במרחב האווירי האזרחי וכך "פתחו דלת לתעשיות חדשות, להזדמנויות כלכליות ולשירותים שהיו בלתי אפשריים עד היום".
במקביל, תיבחן התשתית הטכנולוגית שבליבת המיזם: הרחפנים יתמודדו עם הפרעות תקשורת ו-GPS, שינויי מזג אוויר ודרישות בטיחות גבוהות, כולל פעילות באזורי תעופה פעילים. מערכות בינה מלאכותית יספקו יכולות כמו זיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת וזיהוי כלי טיס שאינם משתפים פעולה.
תקציב המיזם הלאומי יעמוד על כמעט 17 מיליון שקל ויוקדש לפיתוח המערכות, הרחבת יכולות הניסוי, בחינת תהליכי החיבור וההטמעה ואיסוף נתוני אמת שיתמכו בעבודת הרגולציה ברשות התעופה האזרחית.
"אנו נמצאים בשלב שמקרב את ישראל לדור הבא של תחבורה ושירותים אוויריים. זהו שלב שבו התעשייה והמדינה לומדות יחד איך ייראה מרחב אווירי מנוהל ובטיחותי וכיצד חברות מצטרפות לתשתית ופועלות בתוכה בתהליך רציף ומבוקר", מסר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.
"אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי במגוון יישומים כמו גילוי מוקדם של שריפות, זיהוי מפגעי בטיחות באתרי בנייה, אבטחת מתקנים חיוניים ופיקוח תעבורה בזמן אמת, לצד פתרונות לוגיסטיים מתקדמים שיקצרו זמני אספקה וישפרו את יעילותה", ציין בין.
