משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום (שני) פרויקטים בגובה של 385.5 מיליון שקל להקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל, לצורך תמיכה בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק.
הקצאת התקציב לפרויקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות ולקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
בין הפרויקטים שגיבש המשרד: קידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ בים (BlueTech) – יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה, בתקציב של 50 מיליון שקל.
כמו כן, תוכנית מו"פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים – גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק, בתקציב של 150 מיליון שקל לחמש שנים. בנוסף, יוקם מרכז לחדשנות באנרגיה שישמש כאקסלרטור וכאתר POC לסטרטאפים ישראליים בתחום האנרגיה, בסכום של של 40 מיליון שקל.
פרויקט נוסף הוא קירוי סולארי משולב אגירה ועמדות טעינה בחניונים בבתים משותפים, בתקציב של 30 מיליון שקל, והתקנת פאנלים סולאריים באמצעות קירוי שבילי אופניים, לייצור מבוזר בסמוך למוקדי הצריכה העירוניים, תוך יצירת הצללה ועידוד פעילות גופנית, בתקציב של 20 מיליון שקל.
המשרד אף מתכנן מהלך משולב למהפכת האנרגיה בגגות בתים משותפים – החלפת דודי חשמל ושמש במשאבות חום חדשניות והקמת מערכות סולאריות, בסכום שלשל 20 מיליון שקל.
את ההצעה הגישו שרון חצור, סמנכ”לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה; רון אייפר, מנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת; וד”ר יעל הרמן, מנהלת אגף מחקר ופיתוח ביחידת המדען הראשי.
הצורך בהקצאת רווחי הקרן למשק האנרגיה, ובפרט למחקר ולפיתוח, התעצם בעקבות אירועי השנתיים האחרונות. המלחמה והמבצעים הצבאיים חידדו את חשיבותה של האנרגיה המתחדשת לחוסן האנרגטי ולביטחון הלאומי, והדגישו את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, ביזור ייצור החשמל, וקידום תשתיות אנרגיה אסטרטגיות. אנרגיה מתחדשת תורמת גם לצמיחה ולחיזוק הכלכלה, ומביאה עמה יתרונות כלכליים משמעותיים.
גיוון מקורות האנרגיה יתאפשר באמצעות הרחבת התקנות של מתקני אנרגיות מתחדשות מסוגים שונים, לצד קידום מו”פ וחדשנות באנרגיה שיאפשרו למשק לבחון ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, יעילות ובנות קיימא. נוסף על תרומתן לקידום משק האנרגיה בטווח הקצר והארוך, ההצעות שגובשו במשרד כוללות גם דגש חברתי-כלכלי, לרבות מתן מענה לצרכים מקומיים ותמיכה באזורים מוחלשים, בפריפריה ובצמצום פערים.
מדינת ישראל קבעה יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, כחלק מהמעבר למשק אנרגיה אמין ויעיל המבוסס על אנרגיה נקייה, ובהתאם למאמץ הגלובלי להתמודד עם משבר האקלים באמצעות הפחתת פליטות. משרד האנרגיה פועל במגוון אפיקים להגשמת יעד זה, בין היתר באמצעות פרויקטים ייעודיים המיועדים להקל על האזרח, לפשט תהליכים, להנגיש מידע, ולייצר מעטפת לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת תוך שימוש מיטבי בתשתיות קיימות.
אחוז ההשקעות הממשלתיות במו"פ בתחום האנרגיה נחשב נמוך ביחס לעולם: בשנת 2023, אחוז ההשקעות במו"פ אנרגיה מסך השקעות המו"פ עמד במדינות ה-OECD על כ-6.3%, ואילו בישראל הוא עמד על 0.6% בלבד 1. גם בהשוואה לסך התמ"ג, קטן בערך פי 20 ממדינות אלו 2. גם בשוק הפרטי בישראל, ב-2023 שיעור ההשקעה באנרגיה היה קטן פי 6 מהעולם 3. מדובר בפערים משמעותיים המעכבים את יכולתה של ישראל להיות מדינה מובילה בחדשנות אנרגטית.
