משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע היום (שלישי) שישקיע כ-47 מיליון שקל בפיתוח תשתיות חקלאיות ביישובי קו העימות בצפון ובנגב המערבי. המשרד ישקיע בתשתיות מים, בדרכים חקלאיות ובתשתיות לפעילות חינוכית ומחקרית
בעקבות יוזמת השר אבי דיכטר, גם קריית שמונה, שלומי ומטולה ייכללו במסלול הסיוע. "אנחנו משקיעים היום סכומים משמעותיים לחקלאות באופן שוויוני – להתיישבות הכפרית והעירונית כאחד", אמר השר.
"אנחנו צריכים חקלאים איכותיים שמקבלים הכשרות והשקעות במידה מספקת בכל אזורי הארץ, על אחת כמה וכמה ביישובים סמוכי הגבול, ואת זה אנחנו בדיוק מקדמים", הוסיף דיכטר. לדבריו, ההשקעה תניע תוכניות ארוכות הטווח להגדלת התוצרת החקלאית בשליש עד 2035 ולתוכנית ביטחון המזון עד 2050.
הנוהל כולל לראשונה השקעה בתשתיות המשמשות לפעילות חינוכית או למחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת. המטרה היא לחזק את ההתיישבות החקלאית ולתמוך בצמיחה כלכלית באזורים אלו, שתסייע להבטיח את ביטחון המזון הלאומי.
ביישובי הצפון, התמיכה נובעת מהחלטת הממשלה בנושא קידום מענה ליישובים צמודי גדר בגבול הלבנון, בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול הצפוני, ובמסגרתה יוקצו 36.5 מיליון שקל. בתחילה ההחלטה כללה רק יישובים במרחב הכפרי, אך היא הורחבה בזכות יוזמתו של שר החקלאוץ, כך שגם היישובים העירוניים קריית שמונה, שלומי ומטולה, הסמוכים לגבול, יכללו במסלול הסיוע.
ביישובי הנגב המערבי בדרום, התמיכה מבוססת על החלטת הממשלה בנושא שיקום ופיתוח היישובים לשנים 2029-2025, ובה יוקצו 10 מיליון שקל.
"באמצעות השקעה בתשתיות חקלאיות אנו מבקשים לחזק את היישובים בגבול הצפון ובנגב המערבי ולהבטיח את המשך הצמיחה והפיתוח הכלכלי שלהם" אמר אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. "לאחר הפגיעה שספגה החקלאות הישראלית לאורך המלחמה, חיזוקה הוא חיזוק ההתיישבות וביסוסה לאורך הגבולות".
התמיכה בחקלאים, באמצעות הרשויות המקומיות, במטרה ליצור תמיכה אזורית משמעותית בתשתיות חקלאיות שיהוו מנוע צמיחה וחיזוק לישובים סמוכי גדר. הנוהל המהיר שגובש על ידי המשרד לראשונה כשיטת תמיכה חדישה ומהירה לפעולה באמצעות הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש בקשה, אלא רק להגיש את הפרויקטים לתמיכה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026.
התמיכה צפויה לסייע ליישובים ולרשויות המקומיות בצפון ובנגב המערבי להקים ולשדרג תשתיות חקלאיות מרכזיות. בפרט, הן מתמקדות בפיתוח ושדרוג תשתיות מים כגון צנרת ראשית, מתקני איגום ומשאבות. ההשקעות בתשתיות מים מקבלות חשיבות מיוחדת על רקע הבצורת הפוקדת את ישראל.
הנוהל תומך גם בהקמה ושיקום של דרכים חקלאיות לשיפור נגישות לשטחים, וכן, לראשונה, בהקמה של תשתיות חקלאיות אזוריות או יישוביות המשמשות לפעילות חינוכית ולמחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת, כמו השקעות במבנים, תשתיות טכנולוגיות וציוד נלווה. במשרד רואים במהלך זה חיזוק משמעותי לפעילות החינוכית ומחקרית שתעודד פיתוח ידע וחדשנות בתחום החקלאות.
