הממשלה אישרה ביום שישי את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026, שיקודמו כעת לדיון ולאישור בכנסת. התקציב עומד על 662 מיליארד שקלים, לאחר מו”מ ממושך בין משרד האוצר לבין משרדי הממשלה. במקביל, יעד הגירעון עודכן כלפי מעלה ל-3.9%, לעומת יעד קודם של 3.2%.
אחד הנושאים המרכזיים שאושרו הוא תקציב הביטחון, שיעמוד על 112 מיליארד שקלים – תוספת של 47 מיליארד לעומת התקציב שלפני פרוץ המלחמה ב-2023. התרחבות זו מאפשרת מרחב פעולה נרחב יותר לצה”ל ולמערכת הביטחון, אך בה בעת מעוררת שאלות על דחיקת תקציבים אזרחיים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה.
על רקע זה, פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מתייחס להיקף תקציב הביטחון ומעריך כי למרות הגידול, מדובר ברמה מוצדקת: "ההסכמה על גודלו של תקציב הביטחון ברמה של 112 מיליארד ש"ח (אליהם מתווספים עוד כ 16 מיליארדי הסיוע האמריקאי) נראית סבירה, ומביאה את ההוצאה הכוללת לבטחון בשנה הבאה לכ-6 אחוזי תוצר, במגמת ירידה ברורה מאז פרצה המלחמה".
כמו כן, וייס מצביע על פערים מהותיים בין הצרכים של המשק לבין מה שמוצע בחוק ההסדרים. לדבריו, הרפורמות שנכללו אינן מספקות את התשתית לצמיחה ארוכת טווח: "בחוק ההסדרים לא נכללו רפורמות מהותיות שאמורות להגביר את צמיחת המשק בשנים הבאות, ובפרט לא טופלו טיפוח ההון האנושי בקרב החברה הערבית והחרדית."
עם זאת, הוא מסייג ומדגיש כי ישנם צעדים חיוביים: "חוק ההסדרים כולל מהלכים חשובים לשיפור השירות הציבורי – כמו קידום הדיגיטציה והשקעות ניכרות בתחום ה-AI. יוקר המחיה מטופל באופן חלקי ביותר, בעיקר באמצעות הרפורמה במשק החלב, שמן הסתם עוד תיתקל בלובי החקלאי בשלבי האישור בכנסת."
אחד הנושאים המרכזיים שעומדים לבחינה הוא תחזית המסים של משרד האוצר. וייס מתייחס אליה בזהירות: "הערכת תקבולי המיסים של האוצר נראית אופטימית ביחס לצפיות לגידול התוצר וביחס למגמות ארוכות הטווח.
חלק מהתוספת מוסבר על ידי העלאת המע"מ עליה הוחלט כבר בשנה שעברה ואפקט מתמשך של מיסוי הרווחים הכלואים. ייתכן גם שהממשלה מצפה למימוש עסקת וויז שצפויה להניב תשלומי מסים בסדר גודל של 10 מיליארד שקלים."
לדבריו, השילוב בין הערכות מס "אופטימיות" לבין היעדר רפורמות מבניות מרכזיות עשוי להקשות על הממשלה לעמוד ביעדיה הפיסקליים ולהבטיח יציבות תקציבית בשנים הקרובות.
כעת, לאחר אישור הממשלה, צפוי התקציב לעבור עימותים פוליטיים וכלכליים בכנסת. הסוגיות המרכזיות: חלוקת המקורות, הצורך ברפורמות צמיחה וההתמודדות עם הגירעון – יעמדו במרכז סדר היום הכלכלי של ישראל בחודשים הקרובים.
