הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה הבוקר דיון נוסף בדוח המיוחד של מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת “חרבות ברזל” לשנים 2024-2023. הדוח מצביע על כשלים מרכזיים בדפוסי הניהול הפיסקלי של מדינת ישראל טרם פרוץ המלחמה ובמהלכה, ובאופן קבלת ההחלטות התקציביות בעת חירום, לרבות השלכות רחבות היקף על המשק והציבור.
יו״ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: ״הדוח של מבקר המדינה כולל ממצאים הנוגעים להחלטות בסדרי גודל של מיליארדי שקלים. כפי שראינו בדיון היום, לנקודות הביקורת יש השלכות מהותיות וחשובות על ניהול המשק בתקופת מלחמה. אני מצר על כך ששר האוצר וראשי האגפים במשרד בחרו שוב שלא להגיע״.
בדיון התנהל ויכוח בין ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לבין נציגת בנק ישראל. במוקד: השימוש ביתרות המט"ח של ישראל והשפעת מדיניות הבנק על עלויות גיוס החוב של המדינה בזמן המלחמה. לדברי שמחון, "בבנק ישראל יושבים 220 מיליארד דולר, שהם כ-750 מיליארד שקל. הכסף הזה מושקע באג"ח של ממשלת ארה"ב, וזו הלוואה שניתן לפדות בכל רגע. הכסף הזה הוא של עם ישראל, ובנק ישראל מחזיק בו כנאמן. בשעת חירום לא צריך לשמור כסף בצד כשבמקביל אנחנו הולכים לשוק ולווים כספים בריביות יקרות.
"בנק ישראל יצר 'חומה סינית' וקבע הפסדים של עשרות מיליארדי שקלים. הייתה כאן הזדמנות למכור דולרים ולנצל את הכסף הקיים. בנק ישראל יש לו כמות מטורפת – עשרות מיליארדי שקלים שבנק ישראל הפסיד לעם ישראל כשיש הזדמנות למכור את הדולרים. בנוסף, יש לנו גם את קרן העושר שיש בה הגדרה שבשעת חירום ניתן למשוך ממנה ושם אין בעיה בירוקרטית כמו שבנק ישראל חושב שיש אצלו. בקרן העושר בשנת 2030 יהיה כבר 30 מיליארד שקל".
לדברי שמחון, "בנק ישראל 'נימנם' כשהפער בין התשואות הגיע ל-2% והיה קושי בגיוסים. בנקודת הזמן הזו קיבלתי אינדיקציות מהשוק שככה קורה ורצתי לחשכ"ל. בכל זאת בנק ישראל לא התערב וגייסנו כסף במחיר גבוה מדי וזה פגע בדירוג האשראי שלנו".
מימי רגב, מנהלת יחידת שוק הכספים בחטיבת השווקים של בנק ישראל, דחתה את הטענות של פרופ' שמחון ואמרה כי "שוק המט"ח הגיב בצורה טובה מאוד בזכות תפקוד בנק ישראל. כבר בבוקר יום שני, יום המסחר הראשון אחרי ה-7 באוקטובר, הבנק יצא עם תוכנית למכירת מט"ח שהרגיעה את השווקים. ההצהרה שחלק מהכסף 'אבד' רחוקה מהאמת – בנק ישראל מפרסם בשקיפות מלאה את כל השקעותיו.
'יתרות המט"ח נועדו לעתות חירום, אך הן אינן חלק מתקציב המדינה. על פי חוק בנק ישראל, אסור לבנק להעביר כסף ישירות לממשלה כדי לממן את פעילותה. תפקיד היתרות הוא לאפשר לממשלה לרכוש מוצרים בשוק העולמי או לספק נזילות כשהיא לא מצליחה לגייס חוב בחו"ל – אך הממשלה מימנה את עצמה בצורה מרשימה בשוק המקומי והבינלאומי. יתרות המט"ח הגבוהות הן אלו שתומכות בדירוג האשראי של ישראל בעיני העולם".
