לפי דוח Space IQ, העוקב אחר פעילות סטארט-אפים ומגמות השקעה בכלכלת החלל, תחום המסלול הלוויני הנמוך (LEO), שנאס"א מגדירה כמקטע החלל בגובה של 2,000 ק"מ או פחות, זוכה לצמיחה משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 2025 הושקעו יותר מ-45 מיליארד דולר בתחום, עלייה חדה לעומת קצת פחות מ-25 מיליארד דולר ב-2024.
"הגישה למסלול הופכת לנכס אסטרטגי בדומה לנמלים, כבלים או רשתות אנרגיה על פני כדור הארץ," אמר קרלוס מוריירה, מנכ"ל חברת הסייבר והסמיקונדוקטורים השווייצרית Wisekey, ל-CNBC.
התחום מהווה את הבסיס לניווט הגלובלי, אמצעי תקשורת, הגנה וקישוריות עולמית, ונמצא במעבר מנישה טכנית לאחת הסביבות האסטרטגיות החשובות ביותר במאה ה-21. יותר מ-400 מיליארד דולר הושקעו בכלכלת החלל מאז 2009. ארה"ב תרמה מעל מחצית מההשקעה הזו, ואחריה סין, לפי Space Capital.
בשל קרבתם היחסית לכדור הארץ, לווייני LEO מספקים תגובות מהירות יותר, עלויות שיגור מופחתות ומהירויות תקשורת גבוהות יותר. בניגוד ללוויינים במסלולים גבוהים יותר, הם אינם נשארים מעל נקודה קבועה על פני כדור הארץ ולעיתים פועלים בקבוצות כוכבים כדי למקסם את הכיסוי הגלובלי.
במסלולים גבוהים יותר, כמו מסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO) ומסלול גיאוסטציונרי (GEO), התשתיות קיימות כבר זמן רב, אך הם כפופים למגבלות תפעוליות נוקשות יותר.
הדוגמה הבולטת ביותר לשינוי הזה היא רשת הלוויינים המתרחבת במהירות של אילון מאסק. חברת הטילים שלו, SpaceX, כבר מפעילה את קבוצת הכוכבים Starlink, שבה כיום טסים יותר מ-9,500 לוויינים.
בנוסף, בתחילת החודש, הכריזה סטארלינק את השקת שירות סלולרי מבוסס לוויין שיופעל בשנת 2028. מוקדם יותר השנה, הכריזה ספקית האינטרנט הלווייני על הענקת גישה חופשית לאינטרנט בוונצואלה.
החברה מתכננת להרחיב את הרשת הזו על ידי הוספת אלפי לוויינים נוספים. SpaceX הציעה גם פרויקט גדול אף יותר, מערכת מרכזי נתונים מסלולית המופעלת באנרגיה סולארית, שעשויה בסופו של דבר לכלול עד מיליון לוויינים. החברה מתכוננת להנפקה אפשרית בהמשך השנה שתתמקד במימון טיל Starship שלה, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח.
מלבד SpaceX, כתשע חברות חלל כבר רשומות בבורסה, עם צפי לחברות נוספות שיצטרפו במשך השנה, שלדברי צ'אד אנדרסון, מנכ"ל Space Capital, יהווה אירוע מכריע שישנה את ציפיות המשקיעים וימשוך הון רחב יותר לשוק.
דוגמה נוספת היא אנבידיה (NVDA) שחשפה פלטפורמה חדשה שמטרתה להטמיע את הבינה המלאכותית בתחום החלל. המערכת תוכננה לתמוך במרכזי נתונים שיוקמו במסלולים לווייניים נמוכים, במודיעין גאו-מרחבי ובפעולות חלל אוטונומיות.
בכנס GTC 2026 של אנבידיה בשבוע שעבר, ציין מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ש-"מחשוב של החלל, השלב הסופי, הגיע". עוד הוסיף כי מרכזי נתונים במסלולים לווייניים יהפכו לכלי גילוי ולחלליות למערכות ניווט עצמיות.
אמזון LEO, שבעבר נקרא Project Kuiper, מתכנן לשגר יותר מ-3,000 לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. בתחילת השנה, ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) אישרה עוד 4,500 לוויינים לפריסה עתידית. בינתיים, Blue Origin, שהוקמה על ידי ג'ף בזוס, צפויה לשגר יותר מ-5,000 לוויינים עד סוף 2027.
רשת הלוויינים של Eutelsat (ETL), כוללת כיום יותר מ-600 לוויינים. למרות שOneWeb, רשת הלוויינים, פועלת כיום בקנה מידה קטן בהרבה, צרפת מקווה שהחברה תתחרה בסופו של דבר בסטארלינק של מאסק והתחייבה להשקעה של 1.58 מיליארד דולר ב-Eutelsat, מה שהופך אותה לבעל המניות הגדול ביותר של החברה עם כ-30% מהחזקות.
סין גם הגישה תוכניות ליותר מ-200,000 לוויינים ומהווה תחרות ל-OpenAI. היקף הפריסות המתוכננות הללו מייצג שינוי יסודי באופן שבו החלל ישמש את התעשייה ובאופן שבו הוא ינוהל.
מנכ"ל Space Capital, צ'אד אנדרסון, אמר שהתעשייה עדיין נמצאת ב-"שלבים הראשונים של מחזור תשתיות שנמשך עשורים". עוד הוסיף כי למרות שהמגזר עדיין בשלבים מוקדמים של התפתחות, הוא טומן הזדמנויות משמעותיות לשוק הציבורי.
ברמה הבינלאומית, אמנת החלל החיצון (הסכם בינלאומי המהווה את הבסיס לחוקי החלל) קובעת שמדינות אחראיות לכלל פעילויות החלל המתבצעות תחת סמכותן, בנוסף להנחיות הפחתת פסולת חלל של האו"ם שמהוות עקרונות בלתי מחייבים.
את הפיקוח התפעולי מספקות הרשויות הלאומיות. בארצות הברית, למשל, ה-FCC מעניק רישיונות לקונסטלציות לוויינים ושימוש בספקטרום, וה-FAA מפקח על פעילויות השיגור.
המעבר מפעילות מונעת על ידי המדינה לפעילות מסחרית משנה גם את האופן שבו מנהיגי התעשייה רואים את ההזדמנויות הצפויות. מרטיין רוג'יר ואן דלדן, ראש מחלקת צרכנים באירופה ב-Amazon LEO, רואה "הזדמנות אדירה" ללווייני LEO לחבר מיליארדי אנשים, ומתאר את התחום כ-"מגשר על הפער הדיגיטלי."
