מחיר הדלק בישראל, שעומד כיום על כ-7.02 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי, צפוי לעלות כבר בעדכון הקרוב בתחילת אפריל ובשוק האנרגיה מעריכים כי ללא התערבות ממשלתית, המחיר עשוי להתקרב ל-8 שקלים ואף לחצות רף זה.
מדובר בעלייה חדה של יותר משקל לליטר בתוך זמן קצר, תרחיש שלא נראה בישראל בשנים האחרונות, ונובע משילוב של גורמים גלובליים ומקומיים הפועלים במקביל.

מה דוחף את המחירים למעלה?
הגורם המרכזי הוא זינוק חד במחירי הנפט הגולמי. מאז הסלמה בעימות האזורי, מחיר חבית נפט עלה מכ-70 דולר לאזור ה־100 דולר ואף יותר. העלייה מיוחסת בין היתר להמשך התקיפות של ארה"ב וישראל על תשתיות נפט איראניות, לצד תגובות נגד ואיומים על נתיבי אספקה מרכזיים במפרץ הפרסי, ובראשם מצר הורמוז – אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים של שוק האנרגיה העולמי.
עוד באותו הנושא
במקביל, הדולר מתחזק מול השקל ומגיע לרמות של כ-3.15 שקלים. מאחר שמחירי הדלק נקובים בדולרים, התחזקות המטבע האמריקאי מתורגמת ישירות להתייקרות נוספת במחיר לצרכן בישראל.
כמה צפוי לעלות הדלק באפריל?
לפי הערכות בשוק האנרגיה, אם מגמות אלו יימשכו: מחיר ליטר בנזין עשוי לנוע בין 7.6 ל-8.1 שקלים ובתרחיש קיצון של המשך הסלמה או זינוק נוסף בנפט – המחיר אף עשוי להיות גבוה יותר.
עם זאת, יש לזכור כי מדובר בהערכות בלבד. הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, יכולה לבלום חלק מההתייקרות באמצעות הפחתת מס הבלו כפי שנעשה בעבר בתקופות של זינוק במחירים.

איך נקבע מחיר הדלק בישראל?
מחיר הדלק בישראל אינו נקבע באופן חופשי, אלא מבוסס על נוסחה קבועה תחת פיקוח ממשלתי.
המחיר מורכב ממספר רכיבים מרכזיים:
המחיר הבינלאומי – ממוצע מחירי הבנזין באזור אגן הים התיכון במהלך חמישה ימי מסחר בסוף כל חודש, שער החליפין – תרגום המחיר לשקלים לפי שער הדולר היציג, מס הבלו – מס קבוע ומשמעותי שמטילה המדינה על דלק, המע"מ ומרווח שיווק – הכולל את עלויות התחנות וההפצה.
כל שינוי באחד מהרכיבים ובעיקר במחיר הנפט או בשער הדולר משפיע ישירות על המחיר הסופי לצרכן.
משבר האנרגיה העולמי
העלייה במחירי הדלק בישראל היא חלק ממגמה עולמית רחבה יותר. בארה"ב, מחירי הדלק ממשיכים לטפס, כאשר במדינות כמו קליפורניה וושינגטון נרשמו שיאים חדשים במחירי הדיזל, עם מעל 7 דולרים לגלון.
באירופה, מחירי הגז זינקו בכ-70% בתוך חודש בלבד, על רקע חשש ממחסור באספקה והשלכות המלחמה מול איראן. העליות הללו מעלות חשש מחזרה לתרחישים שנראו במשבר האנרגיה של 2022.

המערכת הפוליטית בארה"ב, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ, כבר מאותתת על כוונה להגביר את הפקת האנרגיה המקומית ולהפחית תלות ביבוא, אך בטווח הקצר, השוק מושפע בעיקר מההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון.




