היום (שני), בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית על כנה ותעמוד על כ-4%. החלטה זו נובעת על רקע אי יציבות גיאופוליטית וחשש מפני אינפלציה בנוסף למחירי אנרגיה שמאמירים.
פרופ' אשר בלס, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, מסר כי "כל הפרמטרים תמכו בהחלטה להשאיר את הריבית על כנה ולא להפחיתה". פרופ' בלס הסביר כי "האינפלציה, הגירעון, פרמיית הסיכון של המשק וגם עודפי הביקוש בשוק העבודה – גרמו להחלטה זו, כך שקשה כמעט למצוא נימוק טוב להורדת הריבית".
פרופ' אמיר ירון: "העלייה במתיחות הגיאופוליטית – גורם עיקרי להחלטת הריבית"
יוני פנינג, אסטרטג ראשי, בבנק מזרחי טפחות הסביר כי ההודעה לפיה "אי הודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה במעט", הגיעה בניגוד לציפיות מבוססות להורדת ריבית.
"באותו הזמן, ההחלטה יוחסה בעיקר לניהול סיכונים, יותר מאשר תחזית האמצע. אך אותה ההחלטה התבררה כהגיונית בצורה בולטת, בהינתן התממשות החששות מעימות". כך לפי פנינג.
האסטרטג הראשי הסביר כי "השפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית מצטרפת לאי הוודאות לגבי המחירים", זאת לפי אמירתו של פרופ' אמיר ירון: "מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם".
פרופ' אמיר ירון: "העלייה במתיחות הגיאופוליטית – גורם עיקרי להחלטת הריבית"
פנינג מוסיף כי "תחזית חטיבת המחקר זוכה לעדכון מאז שלושה חודשים מאז התחזית הקודמת. "הפעם" מפרט פנינג "בולט העדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית ל-3.5%-3.75%".
פנינג הסביר כי "ברקע מבצע "שאגת הארי" – המידע על הפעילות הכלכלית של המדינה עדיין חסר ברובו", וצופה כי בקצב הנתון, "נראה כי המצב יימשך עוד חודשים קדימה". על אותו רקע, הציפיות להורדה נוספת המשיכו גם הן להתמתן בשבועות האחרונים.
למרות זאת, פנינג מציין כי הנתונים הכלכליים שכן פורסמו בחודשים האחרונים הצביעו על חזרה מהירה לשגרה אחרי הפסקת האש בעזה. במובן הזה, "יציבות ביטחונית עם נורמליזציה של מחירי האנרגיה בעולם, יאפשרו חזרה גם לתוואי ריביות יורד במהרה לאחר מכן".
רפי גוזלן, כלכלן ראשי מבית ההשקעות IBI מסר כי "הותרת הריבית על כנה מגיעה בדומה להחלטה הקודמת, כאשר הגורם העיקרי להחלטה הוא העלייה הניכרת באי הודאות הגיאו-פוליטית על רקע המלחמה מול איראן".
הכלכלן הראשי העיד כי "ההכוונה העתידית נותרה בעינה ומכוונת למדיניות תלוית נתונים ובעיקר בהתפתחות האינפלציה, בפעילות המשק, במדיניות הפיסקאלית ובהתפתחויות הגיאו-פוליטיות".
הטון בנוגע לאינפלציה ניצי יותר על רקע השילוב של זעזוע האנרגיה, מגבלות ההיצע והמדיניות הפיסקאלית. גוזלן הוסיף כי הטון הניצי קיבל ביטוי גם בהערכה כי הסיכון כלפי מעלה לאינפלציה התגבר.
הערכות אלו קיבלו ביטוי גם בעדכון כלי מעלה של תחזית האינפלציה של מחלקת המחקר ל-2026 מ-1.7% ל-2.2% כאשר לשנה הקרובה התחזית עודכנה ל-2.3%. בהתאם עודכנה גם תחזית הריבית כלפי מעלה מצפי להפחתה ל-3.5% עד לסוף 2026 ל- 3.75%-3.5% ברבעון הראשון של 2027.
הטון בנוגע לפעילות פסימי יותר על רקע הפגיעה בפעילותה רבעון הנוכחי ואי הודאות בנוגע למשך המלחמה והשלכות זעזוע היצע השלילי על המשק. בהתאם עודכנה כצפוי תחזית הצמיחה של מחלקת המחקר ל-2026 כלפי מטה מ-5.2% ל-3.8% וזאת תחת הנחה של סיום המלחמה עד לסוף אפריל. התחזית ל-2027 עודכנה מ-4.3% ל-5.5%, כלומר עיכוב בסגירת פער התוצר של המשק.
תחזית הגירעון עדכנה כלפי מעלה מ-3.9% ל-5.3% תוצר ובהתאם עודכנה גם התחזית ליחס חוב תוצר ל-2026 ל-70.5 תוך צפי ליציבות ברמה זו בשנת 2027.
