המשבר האנרגטי העולמי מחריף במהירות על רקע סגירת מצר הורמוז – אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לנפט וגז, בעקבות המלחמה מול איראן. המחסור בדלקים והזינוק במחירים מובילים מדינות ברחבי העולם לנקוט צעדי חירום חסרי תקדים, בניסיון לבלום את העלויות ולייצב את הכלכלה.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) כבר נאלצה לשחרר כ-400 מיליון חביות נפט ממאגרים אסטרטגיים, תוך קריאה למדינות ולאזרחים להפחית צריכה, כולל טיסות פחותות, נהיגה איטית יותר ושימוש מוגבר בעבודה מהבית. במקביל, ממשלות רבות נוקטות צעדים משלימים כמו קיצוב דלק, קיצור שבוע העבודה והפחתת שימוש במיזוג.
פאתיח בירול, יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), הזהיר אתמול (רביעי) כי בחודש הקרוב, אפריל, יוחמר המחסור בנפט, שכבר דחף את המחירים מעלה מאז החלה המלחמה באיראן.
בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לקדם מדיניות של הרחבת הפקת דלקים פוסיליים ("drill, baby, drill"), תוך עצירת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת והסטת השקעות לכיוון נפט וגז. במקביל, הוא מותח ביקורת על בעלות ברית שלא הצטרפו למערכה וקורא להן להסתמך פחות על המפרץ.
באירופה התגובה מפוצלת: מצד אחד, האיחוד האירופי מדגיש את הצורך בהאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת והפחתת תלות בייבוא; מצד שני, מדינות כמו גרמניה ואיטליה מעכבות את היציאה מפחם ואף שוקלות להאריך את פעילות תחנות הכוח הפחמיות. חלק מהמדינות אף הכריזו על סובסידיות והקלות מס לצרכנים.
באסיה, שם הפגיעה חמורה במיוחד, נרשמת חזרה רחבה לשימוש בפחם. מדינות כמו הודו, יפן ודרום קוריאה מגבירות את הייצור מתחנות פחמיות, בעוד שבמדינות דרום-מזרח אסיה ננקטים צעדים לצמצום הביקוש: בסרי לנקה הונהג שבוע עבודה של ארבעה ימים וקיצוב דלק, ובווייטנאם מעודדים עבודה מהבית. בתאילנד אף הונחו עובדים להימנע מעניבות ולצמצם שימוש במיזוג.
באפריקה, התלות בייבוא דלקים הופכת את המשבר לחמור במיוחד. מדינות כמו דרום אפריקה וטנזניה נוקטות צעדים זמניים לבלימת המחירים, בעוד שאחרות, כמו אתיופיה וזימבבואה, מעניקות סובסידיות ומקדמות ערבוב אתנול בדלק.
בדרום אמריקה, ממשלות רבות נמנעות מהתערבות ישירה במחירים. בצ'ילה, הנשיא חוסה אנטוניו קסט אף העלה את מחירי הדלק כדי להתאימם לשוק העולמי, לצד צעדים להקלת הנטל כמו הקפאת מחירי התחבורה הציבורית. מנגד, ברזיל נהנית מגמישות יחסית בזכות שימוש נרחב באתנול מקומי.
המשבר הנוכחי מדגיש שוב את הפגיעות של הכלכלה העולמית לתלות בדלקים פוסיליים ובנתיבי שיט אסטרטגיים. במקביל, הוא עשוי להאיץ בטווח הארוך את המעבר לאנרגיות חלופיות, אך בטווח הקצר, העולם מתמודד עם מציאות של מחסור, התייקרויות והגבלות על הצריכה היומיומית.
