נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מאותת כי סביבת הריבית בישראל עשויה להמשיך לרדת, בתנאי שהמצב הביטחוני יתייצב והאינפלציה תישאר בשליטה.
בריאיון טלוויזיוני לבלומברג, ירון מסביר כי הבנק המרכזי כבר ביצע שתי הורדות ריבית בתחילת השנה לרמה של 4%, וכעת הוא צופה אפשרות ל"עוד הורדה אחת או שתיים" בהמשך הדרך. זאת, על רקע תחזית של אינפלציה שתתכנס לרמה של "תחילת ה-2%" עד סוף 2026 ותחילת 2027.
לדבריו, תרחיש של הפסקת אש במספר זירות כולל מול לבנון ואיראן עשוי לשפר את התמונה הכלכלית מהר מהצפוי. בבנק ישראל הורידו לאחרונה את תחזית הצמיחה ל-3.8% ב-2026, אך ההערכה התבססה על הנחה שהלחימה תימשך עד סוף אפריל. אם אכן תסתיים מוקדם יותר, ירון מציין כי "נצטרך לעדכן מעט כלפי מעלה" את התחזית.
הפגיעה המרכזית בצמיחה, לפי ירון, נובעת מהשפעות ישירות של המלחמה על הפעילות הכלכלית: סגירת מערכת החינוך, ירידה בצריכה הפרטית, וגיוסי מילואים נרחבים – כולם פוגעים בתוצר בטווח הקצר. לצד זאת, הוא מדגיש כי הכלכלה הישראלית מפגינה "חוסן יוצא דופן" גם לאחר יותר משנתיים של מתיחות ביטחונית.
בכל הנוגע למדיניות המוניטרית, הנגיד מבהיר כי שער החליפין של השקל שהתחזק לרמות שיא אינו היעד המרכזי של הבנק. התערבות בשוק המט"ח או שינויי ריבית ייעשו בעיקר דרך "העדשה של אינפלציה ויציבות פיננסית" ולא כדי לתמוך בענף מסוים.
לצד ההתייחסות לריבית ולצמיחה, אמיר ירון מציג גם קו ברור בכל הנוגע למדיניות התקציבית, בניסוח זהיר: לדבריו, יחס החוב-תוצר של ישראל עלה בעקבות המלחמה, והאתגר המרכזי בשנים הקרובות יהיה "להחזיר אותו למסלול יורד".
ירון מציין כי יהיה צורך ב"סוג של התכנסות תקציבית" בהמשך, ומדגיש כי יש לאזן בין מימון הצרכים הביטחוניים לבין השקעה במנועי צמיחה.
עוד הוא מוסיף כי "ככל שהתוצאה הגיאופוליטית תהיה טובה יותר, כך תהיה יותר גמישות", שתאפשר להפנות משאבים להפחתת החוב ולחיזוק הכלכלה.
צפו בריאיון המלא:
לסיכום, המסר מבנק ישראל ברור: אם הפסקת האש תתבסס והאינפלציה תישאר נמוכה – הדלת להמשך הורדות ריבית פתוחה, והצמיחה עשויה להתאושש מהר מהתחזיות הנוכחיות.
