הדולר עומד היום (רביעי), על 2.9 שקלים, ויורד בכ-1%. זאת לאחר שירד מתחת לרף ה-3 שקלים בחודש שעבר.
פרופ' אשר בלס, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, מתייחס להיחלשות הנמשכת של הדולר מול השקל.
"מאזן הסחר של ישראל חיובי והמדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת". כך לדברי אשר בלס.
"זה נכון שכאשר הבורסה בחו"ל עולה הם לפעמים מוכרים נכסים דולריים, אבל צריך לזכור שההשפעה של המוסדיים, אם מסתכלים בפרספקטיבה ארוכת טווח – היא שלמעשה החיסכון של ישראל עבר בחלקו לחו"ל". כך הסביר פרופ' בלס.
"אם לפני 25 שנה המוסדיים היו יותר קטנים וכמעט לא החזיקו נכסים בחוץ לארץ – כיום 20% ויותר מהנכסים שלהם הם לא בישראל". לפי אשר בלס, המנגנונים האלו יוצרים מצב שבו לאורך זמן, חלק גדול מהחיסכון של מדינת ישראל, בין היתר פנסיות וקרנות השתלמות, משמש לקניית השקעות דולריות בחו"ל.
מדד המחירים לצרכן עלה: "העלייה גורמת להתנעה מחודשת של האינפלציה"
לדברי פרופ' בלס, הבורסה עלתה לאחרונה אז המוסדיים נפטרים מהדולרים כדי שמשקל חו״ל בתיק לא יעלה יותר מדי, אבל אם הם היו מושקעים בארץ המצב היה שונה לחלוטין.
המשק הישראלי חופשי כך שחלק ניכר מההשקעה המוסדית מתבצע בחוץ לארץ, והצד השני של המטבע הוא שמשקיעים בחוץ לארץ משקיעים בישראל. "זו תופעה ארוכת טווח ולא אירועים מנותקים זה מזה", כך לדברי אשר בלס.
פרופ' אמיר ירון: "העלייה במתיחות הגיאופוליטית – גורם עיקרי להחלטת הריבית"
"אי ודאות" – לאן הדולר יילך מכאן?
לדעתו של פרופ' בלס, אין הכרח כי הוא הגיע לרף התחתון. "קשה לדעת אם הוא יעלה או ירד, אבל אני מניח שאם יהיו הורדות ריבית משמעותיות ולא מבוקרות – יכול להיות שנראה שינוי מגמה".
הוא ציין כי השינוי במטבע קשור גם בסיום המלחמה בין איראן וישראל, ואז תהיה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. "יש הרבה אי ודאות סביב הדבר הזה", כך לדבריו.
לגבי החלטת הריבית בישראל, לאחרונה, פרופ' אשר בלס העיד כי "מצד אחד, האינדיקציות סביב האינפלציה הן טובות. אך הגירעון לא במצב טוב והמצב הגיאופוליטי טרם הוכרע".
הפרופ' סיכם כי "ההתפתחויות של הימים הבאים יכריעו בעניין".
פרופ' אריה קרמפף, ראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב יפו, הוסיף כי "ארה"ב נמצאת בתקופה הרת גורל בהיסטוריה שלה. קשה להמעיט בהשלכות שיהיו לתקופה הזו, על עתידה של ארה"ב".
פרופ' קרמפף הסביר כי ארה"ב נמצאת בשני מהלכים אסטרטגיים, שאם יסתיימו בהצלחה, טראמפ ייחשב כנשיא שהצעיד את ארה"ב לעידן שלאחר הסדר העולמי הליברלי, וכי "הוא ניהל בצורה אפקטיבית את תהליך הדעיכה האימפריאלית שלה תוך התמודדות עם העלייה של סין, והתחרות מול אירופה".
עם זאת, הפרופ' העיד כי "המהלכים הללו הרי גורל, משום שלצד הסיכויים להצלחה, קיימים גם סיכונים לכישלון, שאם יתממשו, הם יובילו לזירוז הדעיכה האמריקאית".
לפי קרמפף, המהלך האסטרטגי הראשון נועד להחזיר לארה"ב את ההשפעה והשליטה החלקיים על מנגנון הקצאת האנרגיה בזירה הבינלאומית. במרכז מהלך זה, עומד העימות הצבאי מול איראן.
המהלך האסטרטגי השני הוא שינוי מודל הצמיחה האמריקאי. הפרופ' הסביר כי מאז שנות התשעים ועד לאחרונה, מודל הצמיחה האמריקאי התבסס על כלכלת ביקושים מקומיים, ועידוד של השקעות זרות שזרמו לשווקים הפיננסיים האמריקאיים.
השילוב הזה, הביא לצמיחה מהירה מחד, ולבעיות מבניות מקומיות מאידך. פערים חברתיים וכלכליים ופגיעה ביכולת הייצור האמריקאית, "תוך כרסום האוטונומיות התעשייתית של ארה"ב והגברה של הפגיעות שלה ביחס לשרשראות ייצור גלובליות ותלות בהשקעות זרות, בין השאר סיניות". כך לפי אריה קרמפף.
עם זאת, הוא הסביר כי טראמפ מנסה לשנות את המסלול הזה. המטרה האסטרטגית היא החזרה הביתה של לפחות חלק מיכולות הייצור האמריקאיות, מה שיצמצם את הפגיעות האמריקאית ביחס לגורמים חיצוניים.
הפרופ' אריה קרמף, סביר כי החלשות הדולר היא תוצאה של שני המהלכים. מצד אחד, המלחמה המתמשכת במזרח התיכון מובילה לפגיעה באמינות האמריקאית ובאמון בדולר כמטבע בינלאומי. מצד שני, החלשות הדולר היא גם מכשיר מדיניות מוצהר של טראמפ.
